עמנואל שילה, עורך עיתון "בשבע", מצהיר כי בחלוף שני מושבים של הכנסת אפשר להגיד בצורה ברורה שהרפורמה כבר לא תעבור כפי שהציג אותה בהתחלה השר יריב לוין: "אנחנו רואים כמה קטן מה שכבר עבר ואפילו זה מאוים בבג"ץ".
שילה מוסיף כי התוצאה עלולה להיות אפילו הפוכה: "במקום שתעבור רפורמה לביטול עילת הסבירות – תעבור רפורמת המהפכה החוקתית השניה שתעניק לשופטים את הסמכות הרשמית לביטול חוקי יסוד".
עם זאת, אומר שילה כי עדיין ישנה כוונה מצד נתניהו לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, "אך כל עוד הקואליציה נוקטת בגישה כנועה מול בג"ץ אין סיבה להיות אופטימיים לגבי המשך החקיקה".
מצד שני, הוא מעלה את האפשרות לכך שיתקיים שיח ודברים יעברו בהסכמה: "בסוף, כאשר גנץ מקבל 30 מנדטים בסקרים ורואה את עצמו דוהר לראשות הממשלה – הוא מפחד לעשות כל דבר שייתפס כפגיעה במעמדו של בית המשפט" .
הסקרים שמחייכים לשמאל והתקשורת הסלחנית הם גם הסיבה, לדברי שילה, להעדר המוחלט של התנערות מבריונות השמאל – ששוברת כל שיאים אפשריים במחאה, "כשגנץ נכנס לפוליטיקה הוא טען שבניגוד לאחרים, עבורו המדינה היא מעל הכל. מסתבר שהאינטרס הפוליטי הוא מעל המדינה".
צפו בראיון המלא
לקבלת תזכורת לפרקי הסדרה – אלטלנה: https://bit.ly/AltalenaTov
Author: Emuna Frid
כותבת
גנץ לא יכול לקיים שיח. למעשה, המצב הנוכחי משחק לו הרבה יותר טוב בסקרים מאשר שיח. אם גנץ לבד ילך לשיח על הרפורמה, הוא יצלול בסקרים חזרה לגודלו המקורי, ואולי אף נמוך מזה. בגלל זה הוא לא מתנער מהאנרכיה והאלימות. מבחינתו זו טוב. זו השיטה החדשה של השמאל – אלימות כללי הימין, הדתיים והחרדים, כמו גם שריפת המדינה, שווה יותר מנדטים. כמו שנאמר, האינטרס הפוליטי – הצר, יש לומר – של גנץ גובר עשרות מונים על האינטרס הלאומי. את גנץ לא מעניינת המדינה, מעניין אותן כמה מנדטים פוטנציאליים הוא יוכל לקבל בבחירות הבאות. בתנאים האמורים, של אלימות ואנרכיה – כמו גם חולית רעות אחרות שמגיעות מהשמאל הרדיקלי מחריב המדינה – אסור לקיים שיח, לא עם גנץ שלא מתנער מהאנשים האלה, ולא אם אף אחד אחר באופוזיציה. רק כאשר התנאים האלה יוסרו מהשולחן באמצעות אכיפת החוק, ורק כאשר האופוזיציה תקבל את הלגיטימציה של תוצאות הבחירות, הממשלה והליך חקיקת הרפורמה – רק אז אפשר יהיה לקיים שיח, כמובן אך ורק בכנסת ואך ורק כשאר גם האופוזיציה תציע הצעות קונקרטיות משלה שאפשר יהיה לדבר עליהן עד שיגיעו לדרך האמצע. עד אז, אין על מה ואין עם מי לדבר.
והגיע הזמן שנבחרי הציבור שלנו יבינו את זה – מי זה גנץ
ומה הוא רוצה להשיג; כמו גם שלא מנהלים שום שיח או דיון, בטח לא כזה שנראה יותר כמו משא ומתן בין אויבים (כשרק השמאל רואה בנו אויב) מאשר שיח בין שני צדדים שונים באותו הפרלמנט, בתנאים של שריפת אסמים, איומים כאלה ואחרים על המדינה, על נבחרי ציבור, על עיתונאים ועל העם, סרבנות, פגיעה בכלכלה, בביטחון, ביחסי החוץ ובתדמית המדינה ועוד חולות רעות, ובטח שלא מחוץ לכנסת ובדרישות דרקוניות של האופוזיציה בלי להציב תנאים משלהם.