יהודה גואטה הי"ד, בן 19 במותו, נרצח בצומת תפוח בדרכו לישיבה הגבוהה באיתמר. יהודה היה תלמיד הישיבה בשיעור א', במקור משכונת קריית משה בירושלים. הוא נפצע אנוש בפיגוע ולאחר מספר ימים נפטר מפצעיו. האזכרה לזכרו של יהודה היום (א') בשעה 15:00 בבית העלמין הר המנוחות בירושלים, לאחר מכן מנחה ודברי תורה בבית כנסת היכל יעקב בירושלים.

החברותא שלו, יוסף איציק מהישיבה הגבוהה באיתמר, מספר על יהודה. הוא אומר כי הוא היה חבר טוב, "כל פעם שהיינו חוזרים מהבית לישיבה בימי ראשון הוא היה מחייך ו"שואל מה נשמע? איך היה שבת?" אבל באופן מיוחד. הוא היה שואל "איך היה?" באופן אמיתי. היה אכפת לו לראות שהיה טוב. באמת לראות אם לאדם שמולו טוב לו, אם לא טוב לו אז לשים לב ולשאול מה קורה". הוא מוסיף שליהודה הייתה אכפתיות אמיתית, למה קורה באמת, לא רק לטקס החברתי הנימוסי המתבקש.

איציק מוסיף, "דבר שני שבלט אצלו זה היה העוצמה שקטה שהייתה לו. הוא היה אדם מופנם, לא אחד שמתלהם ורוצה שיראו אותו. אבל מצד שני היה לו משהו במבט שהיית קולט שהוא אדם פנימי ועמוק ויש לו עולם עשיר מאוד מבפנים. והיית רואה שהוא אדם עם מבט פנימי על העולם ומאוד בוגר".

איציק מספר שאבא של יהודה סיפר להם אחרי הרצח שכל דבר שהוא עשה הוא היה עושה עד הסוף. הוא אומר כי היה לו עניין מאוד חזק עם חזק, "אם נהנים אז עד הסוף ואם עובדים אז עד הסוף". הוא תמיד רצה לעשות הכי טוב ולא להיות "חאפר".

איציק נזכר ואומר שעוד דבר שהיה ביהודה זה מידת ההתמדה. הם היו חברותא במסילת ישרים ואיציק אומר כי "תמיד היה לו חשוב ללמוד כמו שצריך ולא רק לסמן וי. להבין ולהעמיק, להספיק כמה שיותר בזמן הלימוד, ולסיים עוד פסקה. הייתה לו רצינות גדולה גם בדף יומי". הוא מוסיף "רוב הקשר שהיה לי איתו היה קשר עמוק, ופחות פרטים.. אחרי הרצח, פתאום גיליתי שהוא היה חבר של המון אנשים, ותפס להרבה אנשים מקום בלב. והחיוך של יהודה חסר לכולנו בישיבה".

לזכרו של יהודה ישנם פרויקטים רבים, אבא של יהודה, אלישע גואטה, אומר כי כל הזמן יש עוד יוזמות להנציח אותו. נטעו כרם על שמו של יהודה, מטע לזכרו ניטע באיתמר, ספרי תורה שהוכנסו לעילוי נשמתו. "שביל יהודה", יוזמה לסיום שביל ישראל שהוא לא הצליח לסיימו. איציק אומר כי "האירוע הזה העיר את עם ישראל".