בחלוף הדורות בני האדם מגלים יותר ויותר רגישות להפרעות נפשיות. זה יכול להיות משהו קריטי כמו התפרצות פסיכוזית, ויכול להיות סתם תשישות נפשית שמצריכה מנוחה מרובה וסביבה תומכת. היום – זה כבר לא בושה. לפעמים קשה לנו נפשית, וזה בסדר. כדורים נגד דכאון וחרדה הם מהמוצרים המבוקשים ביותר בשוק הפרמקולוגיה.
הבעיה מתחילה כאשר מדובר באדם בעל כח וסמכות, אחד כזה שמצבו הנפשי עלול לערער את כושר השיפוט שלו וממילא לגרום לו לקבלת החלטות שמסכנת חיי המונים. כזה היה פרנסיסקו סולנו לופז, הדיקטטור מפרגוואי בן המאה ה-19, שבשלב מסוים של חייו פשוט איבד את זה. בשגעונו, הוא יצא למלחמה חסרת סיכוי, במהלכה, לפני שהוא הספיק להיהרג בעצמו, הוא גרם למותם של כ90 אחוזים מאוכלוסיית הגברים בפרגוואי. גם מועמר קדאפי מהווה דוגמא מפורסמת לשליט שמצבו הנפשי המעורער עלה בחייהם של רבים מבני עמו.
בדמוקרטיה, כמובן, שום דבר מזה לא אמור לקרות. יש מערכות של איזונים ובלמים שאמורות לדעת לטפל במקרי קיצון כזה של איש מפתח שמאבד את היכולת הבסיסית לבצע את תפקידו. השבוע, נוכחנו שגם בדמוקרטיה המשגשגת שלנו – זה לא כזה פשוט. אחרי הכל, אם ראש הממשלה עומד בראש מפלגה של שישה מנדטים – אז מה לנו להיות מופתעים משר לביטחון פנים שאיבד את זה?
והשר בר-לב, בלי שום ספק, פשוט איבד את זה.
לא שלפני זה הוא היה מושלם, ממש ממש לא. כבר האמירה המרושעת שלו על "אלימות מתנחלים" בפגישה עם תת-מזכירת המדינה האמריקאית הראתה שהיושר ממנו והלאה. לאחר התקרית המביכה, במקום להתנצל, צייץ בר-לב את המשפט האל-מותי הבא: "אמשיך להילחם בטרור הפלסטיני כאילו אין אלימות מתנחלים קיצוניים – ובאלימות מתנחלים קיצוניים כאילו אין טרור פלסטיני". כך ממש. גרפיטי על הקיר שווה ערך לאנשים שנרצחים ברחובות. לא הכי יציב אבל זו עמדה קיימת. השמאלנות העיוורת, ככל הידוע לי, עדיין לא הוכרזה כמחלת נפש.
אבל האירועים האחרונים מראים על ניתוק מוחלט מהמציאות. זה התחיל בהלווייתה של הנרצחת בפיגוע התופת בבאר שבע דוריס יחבס הי"ד, שם הבטיח בר-לב שהמחבל שחוסל "יגיע לכלא". טעות. קורה, לא? אמנם קצת מביך, ואפילו מחשיד לגבי ההתמצאות במציאות של השר הבכיר, אבל עקרון החסד מאפשר לנו לדון אותו לכף זכות, אחרי הכל – רק אתמול הייתה יום הולדתו ה-230 של רבי נחמן מברסלב.
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%aa%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%a2/
אבל בר-לב לא עצר בזה. בציוץ הזוי הנוגע למבצע תפיסת נשק של המשטרה, בר-לב התלוצץ על התקרית המביכה שהתרחשה סביבו, כאילו יש מה לצחוק על ענייני מחבלים רצחניים בזמן שהקרובים של הנרצחים עדיין יושבים שבעה. הציוץ נחמק, הדובר פוטר, אבל העננה שהחלה להצטבר סביב השר בר-לב הלכה ונהייתה סמיכה במיוחד.
בר-לב מצדו, במקום לפזר את העננה, בצעד תמוה רק העבה אותה יותר ויותר. הוא הגיע לזירת הפיגוע בבני ברק, והתעמת באלימות עם ח"כ בן גביר. בר-לב איבד את העשתונות לעיני המצלמות ומדינה שלמה ראתה את השר לביטחון פנים שלה במרעו. הזעם התחלף במהרה בחמלה על האיש העצוב והעייף הזה. מדינה שלמה רצתה לתת לו כוס מים ולהשכיב אותו לישון. הוא בלי שום ספק זקוק לזה.
יום למחרת, נראה היה כי בר-לב מתעשת. אולי אחרי שבוע מתוח סוף סוף החליט השר לקחת את עצמו בידיים? הוא הזמין את כתבי התקשורת ל"תדרוך כתבים". כתבים בכירים מכל ערוצי התקשורת טרחו להגיע (גם כתב ערוץ TOV נריה מדמוני היה שם) ואלו קיוו לקבל תשובות להתנהגותו התמוהה של השר. תקוותיהם התבדו, למרבה ההלם של הכתבים – בר-לב הקריא דף מסרים משמים במשך 3 דקות ועזב את המקום במבט חתום ללא כל אפשרות לשאילת שאלות. עוזרו המובך נשאר לספוג את אכזבתם של הכתבים, "בשביל זה הבאתם אותנו לפה אחי?" זעף אחד הכתבים מהעיתונים המובילים שהטריח את עצמו עד למרכז פתח תקווה בשביל המעמד המביש. העוזר מלמל משהו ויצא.
https://tovnews.co.il/%d7%a0%d7%a1-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a1%d7%9c%d7%95-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%93%d7%a8/
אמש בר-לב סיפק לנו את ההוכחה האחרונה (נכון לכתיבת שורות אלה) שהוא לא מאה. בר-לב המבולבל כתב על הפעולה של לוחמי ימ"מ בליל שבת, במהלכה הם חיסלו 3 מחבלים בדרך לפיגוע. בסוף הציוץ כתב: "ליבי עם משפחות הנופלים". ברוך השם מהפעולה המורכבת של הימ"מ – כולם חזרו בחיים, אבל לבו של בר-לב יוצא אל הנופלים, אותם כנראה ראה בדמיונו הקודר בלבד. גם הבלבול המביך בתחילת הציוץ בין יס"מ לימ"ס לא הוסיף כבוד לשר הממונה על המשטרה.
אל לנו להתבלבל, בר-לב הוא לא קדאפי. הוא לא אדם רע ומטורף, רק, כך נראה, קצת עייף ותשוש נפשית מתפקיד שפשוט גדול עליו. הוא צריך קצת מנוחה עם האשה והילדים. אחרי שיתאושש, מי יודע, אולי יתמנה לנשיא של כבוד ב"שלום עכשיו", הארגון שהוא נמנה על האבות המייסדים שלו. רק שיואיל בטובו לעזוב אותנו, הציבור, אלו אשר חייהם בין השאר טמונים בידיו הגמלוניות, ולהשאיר את אחד התפקידים הרגישים ביותר בשלטון הישראלי, השר לביטחון פנים, למישהו שפשוט יכול לעמוד בזה. כי להיות תשוש קצת בנפש זה בסדר, באמת, אבל כשחייהם של מיליונים נתונים בידך – זה מסוכן.
מבולבל ושכחן מזקנה . המנטרה ראש ממשלה של ששה מנדטים לא שייכת. יש קואליציה ובחרו בו שיהיה. צריך לדבר לגופו של ענין האם כשיר להיות ראש ממשלה ומבצע את תפקידו או לא.