למרות שישראל יצאה אל המלחמה בהחלטה נחושה לבצע מצור על עזה, עשרות משאיות עם אוכל ותרופות עושות דרכן מדי יום לרצועה.
“אני לא יודע מה מצבו”, אומר צביקה מור על בנו שנחטף. “אני מאוד מצטער על הסיוע ההומניטרי בעוד אנחנו לא יודעים שום דבר על היקרים לנו”.
צביקה מור מציין שהוא מניח שמדובר בלחץ חיצוני, בעיקר מארה”ב, והוא מקווה שבישראל יוכלו לעמוד בזה, אך לכל הפחות הוא מצפה לדעת מה מצבו של בנו.
חלק מהתנגדותו לסיוע ההומניטרי נובע מכך שמבחינתו כל תושבי הרצועה הם חלק מארגון הטרור:
“האנשים שרצחו אותנו היו לפני 15 שנה בקייטנה של החמאס בקיץ”.
צפו בראיון המלא.
