במהלך הלחימה בעזה עולות שוב ושוב, בעיקר על רקע הלחץ הבינלאומי, המגבלות של ישראל מבחינת הדין הבינלאומי ודיני המלחמה ובתי הדין הבינלאומיים. המומחה למדע המדינה באוניברסיטה העברית פרופ' אברהם דיסקין לא רואה מקרים בעבר בהם בית המשפט הבינלאומי באמת שינה את המציאות לטובה: "קשה מאוד לראות שדיני המלחמה היו יעילים פעם. גם כאשר זה מגיע לבתי המשפט הבינלאומיים למיניהם, השיקולים הפוליטיים התעמולתיים הם מרכזיים. אולי מילושביץ ביגוסלביה נגזר דינו כהלכה אבל זה לא בגלל המערכת אלא בגלל שהפוליטיקה של המעורבים הייתה במקום הנכון.

ככל שידוע לי מבחינת דיני המלחמה אנחנו עומדים בהם היטב ועושים מעל ומעבר לא לפגוע בלא-מעורבים, אני לא יודע אם אפשר לקרוא להם חפים מפשע. אבל בסוף זה פוליטי".

פרופ' דיסקין מתמקד בעיקר בבעיות הפנימיות בתוך ישראל לניהול המלחמה: "יש הגבלה מאוד רצינית על הרשות המחוקקת והמבצעת. אתה רואה אלופים בצה"ל לשעבר ששותפים לעלילות כנגד מדינת ישראל אז עיקר המגבלות שלנו הן פנימיות: גם מבחינת יחסים בין הרשויות, גם בקיטוב שמבצבץ באולפנים וגם מבחינה בינלאומית שרבים אינם שוחרי טובתנו גם אם לא אויבים ממש".

"מה שמכריע", קובע דיסקין, "זה המאבק עצמו וזה קשה כי זה יכול להתפתח בכיוונים בעייתיים גם אם תימשך הלחימה וגם אם לא וזו בעיה קשה וצריך להחזיק את כל הכדורים באוויר כשהכדור העיקרי זה עצם קיומנו".

האם יש סיכוי לעונש מוות למחבלים אחרי הרבה ניסיונות למסדו?
צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV