חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

"אני מתגעגעת לראות אותך מתפלל, נזכרת פתאום בתקיעת שופר שתקעת בראש השנה בישיבה. מעכלת את הגזרה שהשנה תסתלק מאיתנו"

איבריו של הרב נערן אשחר, אב לשניים בן 33 משדמות מחולה, שנהרג לפני כשבועיים לאחר התהפכות טנק בגבול הצפון. נתרמו והעניקו חיים חדשים לארבעה חולים. ההספד של אישתו צוף מתאר איזה אדם גדול איבדנו

שתפו :

שופר
באדיבות המשפחה

נערן, אדם גדול ויחד עם זה החבר הכי טוב שלי הכי הכי טוב שהרגיש אותי בלי מילים, זכינו בקשר עליון וגבוה, תמיד היית לי מצפן מדויק מדויק ועכשיו במותך השאיפות שלך ימשיכו לכוון אותי ועכשיו כשאני מספידה אותך חשוב לי לספר עליך מעט מין המעט שעוד אנשים יקבלו מהטוב שלך והוא יכנס לתוכם וימשיך לחיות כאן בארץ שאתה מלמעלה עושה את מה שצריך מלמעלה אנחנו נמשיך בעולם הזה.
אני רוצה לדבר על כל האור שבדרך, על התקופה שאנו נמצאים בה שמחזקת אותי מרימה אותי לגובה אחר בתוך כל הכאב הארצי הזה. העם שלנו שאתה היית תמיד פשוט שליח שלו, חיית חיים של שליחות תמידית. היית צינור להעביר שפע לעם ישראל, באהבה, בשמחה, בהשתוקקות ממש. בשבועיים האחרונים, לפני התהפכות הטנק, כמעט ולא דיברנו, היית עסוק בהכנות ללחימה בטנק, בפגזים ואני הייתי עסוקה עם הילדים, הבית, התלמידות, הקהילה.
ברור ששנינו רצינו לדבר כל היום אבל הרגשתי שאנחנו נותנים כוח אחד לשני בעצם העשייה שלנו. דיברתי איתך בלב ממש כל הזמן התרכזתי בכוח הרוחני שאתה נותן לי, כל סיטואציה שהיתה לי קשה פשוט סיפרתי לך זרקת עלי את החוזק והמשכתי הלאה. בדיעבד זאת הייתה הכנה, הכנה לשבוע האחרון שעברנו יחד, שבוע של דיבור נשמתי וחיזוקים הדדיים תמידיים, זאת הייתה הכנה לחיים החדשים שמצפים לי שאגדל את ילדינו האהובים עם השאיפות המשותפות שלנו, מבטיחה לעשות את זה הכי טוב שאפשר ויודעת וכבר מרגישה בפועל כמה אתה איתי מלמעלה. משנה לשנה הקשר בנינו הפך ליותר נשמתי וזה הפך אותו ליציב איתן וחזק גם אם ביום יום לא הספקנו לדבר ביחד זאת הייתה תמצית כזאת שתמיד הלכה איתי ממש בתוך הנשימה שלי, כל החיים אמרתי לך שזכיתי בך! זכיתי לגדול יחד עם אדם גדול, אור ענק שבנה את עצמו מגיל צעיר מאוד. תמיד שואף גבוה גבוה לעלות בקודש שאיפות רוחניות גבוהות מאוד יחד עם עבודת מידות מדהימה, לימוד תורה בחן בחסד ורגישות אין סופית לכל אדם. הרבה אנשים מרגישים אבודים, תדאג להם. אם הצלחת בחיים לגעת בכל כך הרבה אנשים אז קל וחומר שעכשיו כשאין את מגבלות הגוף, תוכל רק לעזור ולתקן תיקונים. בשבוע האחרון אני רק מתפללת שתיהיה מליץ יושר בעדינו עם ישראל צריך את התפילות שלך.
אני מתגעגעת לראות אותך מתפלל, נזכרת פתאום בתקיעת שופר שתקעת בראש השנה בישיבה. מעכלת את הגזרה שהשנה תסתלק מאיתנו. לא ניתן להבין, אנחנו באמת לא מבינים שום דבר בעולם הזה. מי שחושב שהוא יכול להציל את חייו ואת חיי ילדיו ומגונן עליהם, ישמור עליהם שלא יצאו לקרב שלא זה רק מוסיף מכאוב, אנחנו כאן ריבונו של עולם מוכנים לדרך שתוליך אותנו!, ביסורים ובשמחות. רגעים כאלו מחדדים לנו שכל תחושת שליטה על החיים היא דימיון גדול. שלשום שכבר הבנתי מיום ליום, התחלתי לקרוא מכתבים שכתבת לי, עדיין לא פתחתי הכל כי באמת יש אין סוף אבל פתאום מצאתי משהו שכתבת לי חודש אחרי שהכרנו, שכבר בתוך הלב ידענו שנתחתן. לפני שמונה שנים היית בן 25. אני אתן לך עכשיו את רשות הדיבור כי באמת אתה היית יותר טוב בזה ממני הנה המכתב : " מ- ז׳ כסלו תשע"ו, פיגועים, דריסות, דקירות, ירי, זאת הייתה תקופה עם הרבה פיגועים בצומת הגוש שנערן למד בהר עציון, יש הרבה תחושות ומחשבות, עלבון והשפלה שכל ילד ערבי יכול לקחת סכין ולרצוח חיילים ואזרחים, עלבון והשפלה שמנהיגים ערבים בני השפחה מדברים ומתנהגים כאדונים, תסכול על חוסר היכולת של האדם הפרטי ושל הנהגה תסכול על הבחנת הפערים הרוחניים העצומים שנצטרך לאחות ולהדביק עד שנגיע למלחמה שממגרת את הרוע ולא רק מתגוננת מפניו, בכאב על המשפחות, על הנרצחים וחוסר הידיעה על העתיד מי יפגע וכו'. זה מוביל להתבגרות, התבגרות בהכרה ובהרגשה שלי כחלק מעם כשעם עושה טעויות הוא מתעכב ביכולת לבטא חיים בשלימות, ההשלכות בין השאר הם מוות של אנשים מי שרוצה יכול ללכת מכאן, מגוש עציון למקום בטוח יותר כביכול אבל הוא לא מבין מה זה להיות חלק מעם, מי שנשאר יודע על הסיכון, יודע על חוסר הוודאות, מחפש מקור וודאות אחר גבוה יותר וזאת לא וודאות שמבטיחה סוף טוב במובן הפרטי אלא ודאות בעם ישראל בתהליכים שעוברים בהיותי חלק מזה מצריך יותר אחריות יותר רצינות יותר אמונה יותר בגרות. הוא המשיך עם פיסקה וכתב גם שבאותו היום יונתן פולארד השתחרר, זכינו גם לפגוש אותו, הוא אמר לי שהוא כמו יוסף הצדיק בדורנו שככה אומרים מרגיש מחובר אליו.
כמו שאסף סיפר, עמית המפ סיפר על התסכול שהיה לו בגלל תרומת הכיליה והנתינה זה גרם לך שלא יכולת להכנס לקרבות ובאמת התאמצת להוכיח שאתה מסוגל ולבסוף זכית גם להלחם וגם למות על קידוש השם והארץ וגם לתרום עוד מגופך, אני אשמח אם תצטרפו אלי לתפילות! הניתוחים אולי קרו אבל להתפלל שהאיברים יקלטו היטב יתנו חיים וכוח לנתרמים, זה דבר ענק שזכית לו!
אני זכיתי לאיש הכי רגיש בעולם עדינות כזאת, סוד מתמשך בעינינו שגדל גם עכשיו!, ידעתי שתעשה הכול כדי שיהיה לי הכי טוב, המידות הטובות שלך גרמו לקשר להיות כל כך זורם , קליל, תמידית מרגש! הרגשתי שהקשר שלנו משחרר אותנו לטוב שעשינו בחוץ כי כשטוב בבית אז לא צריך לבזבז אנרגיה מיותרת, ולקח לנו זמן להבין את זה- פשוט להנות מזה, כגודל הזוגיות גודל האבאהות לא פגשתי אבא כמוך פשוט חבר קרוב של הילדים הם זכו לזמן קצר איתך בשנים אומנם אבל מלא בקשר עמוק! אתה עשית הכל בשבילם, הכל! ניגנת להם בגן, הקלטת שיר לכל אחד תוך כדי שביחד איתם חשבתם על מילים, הקלטת סיפורים, ציורים מושקעים שעות שעות של ציורים של טנקים ושל הכל, דיונים, שיחות נפש לתוך הלילה, בניה בעץ, אם מישהו רצה לבנות משהו שדמיין בראש.. הכול! תמיד דמיינתי אותם מתבגרים איתך ומנסים למרוד וקצת קשה למרוד במישהו שהכי מבין אותם בעולם, לא ידעתי איך זה הסתדר.
קדוש וטהור נערן היקר גם בשבוע הזה ששכבת בנהריה על ערש דוואי כמה תיקנת, כמה לבבות נפתחו לאמונה, לתפילה, לרגשות קודש ולבסוף גם לקבלת הדין, קבלת הדין בטוב שגם אם נראה לנו כיסורים נוראיים אנחנו מאמינים שהוא טוב.
תדע שבארי יובל וקדם גאים בך גאים בזה שהצלת את הנפש בשביל עם ישראל וזאת התגובה הראשונית של בארי להודעה על מותך- הם מדמיינים אותך הולך מהר לרב קוק. דיברתי עם בארי שמסירות הנפש שלך היתה גם בחיים שלך ולא רק בסוף ובמלחמה, הוא באמת הסביר לי שבניתוח באמת פתחו את הגוף וזה כואב וזה באמת לא קל.
הלוואי שכמה שיותר אנשים בעקבות הסיפור שלך יתקשרו לארגון מתנת חיים ויכנסו לתהליך התרומה, זכינו למשפחה אני ובארי וקדם לקבל ממך מכתב, כמובן עם ציור תוך כדי המלחמה במכתב כתבת שתחזור מהמלחמה נמשיך עם המדרגה החדשה שלנו לעשות טוב לעם ישראל, לפי המשימות כתבת לי כמו שהרב אלישע ושליצקי זצ"ל היה אומר, אנחנו פועלים לפי המשימות ואז הכוחות מגיעים המבט הוא על המשימה ולא על הכוחות שלנו ואז הכוחות מגיעים, אז עכשיו נגדל לפי המשימה! חיזקת אותי תמיד שצריך אנשים כאלה שהם כמו שמורת טבע, אנשים שמשמרים משהו עתיק וחשוב שלא שמים על זה שהעולם רואה את הדברים אחרת ואתה מוכן שניהיה כאלה! בשבוע הזה הדרכת את כולנו להיות כאלה.
רק מתפללת שנמשיך שכל אחד יקח על עצמו את הדבר שפתחת בו וזה יהיה תיקון גדול. כולם כאן בעולם הזה הרגישו שחייבים שתחזור אלינו כי יש לך עוד הרבה מה לעשות אז תעזור לנו מלמעלה תמשיך את מה שהתחלת.
לסיום לכבודו של עם ישראל מצטט מחוברת שהולכת איתי השבוע של הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל שגם הערכת אותו: "עם ישראל הוא מה שמחזיק אותנו כי יש לנו וודאות בעם שלנו לחיות חיי אמונה פירושו לחיות בוודאות, בביטחון, בשלווה וברוגע את הדברים הבלתי משתנים שבחיים ובהם לרכז את המבט כי בזה אנחנו וודאים שאנחנו חלק מעם ישראל ואנחנו בנים לקב"ה ויודעים שיש תוכנית גדולה שהקדוש ברוך הוא מנהיג בה את עולמו וגם אנחנו שייכים אליה", ועכשיו תוספת שלי שייכים בצורה הכי כואבת ומרוממת גם יחד עם ישראל חי, ביחד בעזרת השם ננצח.

 

 

Meir
Author: Meir

ערוץ ToV אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום