האדריכל יורם גינזבורג אומר בכאב, "אנחנו מבולבלים. אנחנו לא מבינים את המרחב שבתוכו אנו מצויים. כאדריכל אני אומר, הדבר החשוב ביותר זה לדעת איפה אתה נמצא. ההתמצאות שלנו היא תנאי מתלה להישרדות והתפתחות".

גינזבורג אומר כי החברה הישראלית חיה בתחושה מוטעית כאילו בתש"ח סיימנו את העבודה. ההזיה הזו לקחה אותנו לדבריו, למקום בו כל אחד עושה לביתו. "התפיסה הזו שאומר שלום עכשיו, הכל הרגע, הכל אינסטנט, היא שגויה. והיא זו שעושה דפורמציה לעצם היכולת שלנו להבין מה המשימה שלנו עכשיו".

גינזבורג ממשיך ומצייר את המשימה הלאומית של דורנו בקווי מתאר ברורים ביותר. "המשימה שלנו עכשיו היא להתנחל, לכבוש את הארץ, לא לחשוב על שום דבר אפולוגטי בענין הזה. אנחנו לא מתנצלים".

מתוך הדברים האלו פונה האדריכל גינזבורג להסתכלות הכוללת על אירועי שמחת תורה ואומר, "התיקון של הטראומה של שמחת תורה ייעשה אך ורק אם אנחנו נצליח להבין שאין יותר בשלב הזה לעשות רק לביתנו. אנחנו צריכים לעשות בשביל האניה הגדולה, בשביל האומה".

לדברי גינזבורג גם המבנה האדריכלי הארצי של בנין המדינה, בו התיישבו 75% מאזרחי ישראל במישור החוף במקום לכבוש את ההר, יש בו חוסר חיבור לנופי הארץ ההיסטוריים שמחברים אותנו לשורשינו התנ״כיים. מדובר לדבריו בבריחה מזהותנו היהודית. ריכוז רוב מוחלט של ההתיישבות על החוף, מייצג את התפיסה של האליטות הרואה בישראל מדינת כל אזרחיה.

בהמשך לדברים אלו, אומר יורם גינזבורג, שכחלק מהבריחה מיעודנו אנחנו גם בורחים מלהילחם נגד אויבינו. "אנשים אומרים הלעולם נחיה על חרבנו? והתשובה שלי היא כן. לעולם נחיה על חרבנו עד שנהפוך להיות מה שאנחנו מיועדים להיות".

בסיום דבריו הוא פורש את יעדי המלחמה כפי שהוא רואה אותם, "אנחנו צריכים להוציא את אוכלוסיית עזה, לשבת במקומה בכל עזה. למחוק את הזכרון ההסטורי של קו הגבול ולחזור להתיישבות יהודית בכל חבל עזה".

צפו בראיון המלא.