קרבות במרכז הרצועה וגם בחאן יונס שמסתמנת כאגוז קשה לפיצוח.
יש נופלים גם בצפון וזה מלמד משהו על אופייה של המלחמה.
הנתון המרכזי שמשתפר הוא נתון הירי הרקטי מהרצועה לעבר ישראל שנמצא בירידה מתמדת.
ככלל, בישראל מתקיימת בשל כך סוג מסויים של שגרת חיים בצל מלחמה.
זה לדעתי גם מה שיאפיין את הרצועה: לא נראה הפסקת אלימות וכל הדיון על היום שאחרי צריך לעבור התאמה מחדש בראש שלנו. לישראל אין עניין בשיקום הרצועה ולמען האמת ספק אם נגיע לאיזה קו סיום חד שיאפשר לנסח תוכנית פעולה מוגדרת להעברת השליטה האזרחית לגורם כלשהו ברצועה.
שגרת החיים פחות רלוונטית למפונים, ובעיקר למפוני הצפון. שם ניכרת דווקא הסלמה בירי.
הרעיון של חיזבאללה הוא לנצל את ההרתעה שיש להם מול ישראל הן כדי להשריד את חמאס, הן כדי להעסיק את ישראל והן כדי לפגוע באופן שיטתי בתשתיות ישראליות ביישובי הצפון.
בקטן אבל גם בגדול זה הרעיון האבסולוטי של המלחמה כולה על שלל זירותיה.
ככל שהצפון הופך לרועש יותר כך גובר גם הלחץ על הממשלה לעשות משהו.
באופן פרדוקסלי (וכמי שהאמין במכה מקדימה על חיזבאללה) כרגע ישראל צריכה לחשוק שיניים, לצמצם שפתיים ולהבין כי פתיחת חזית רועשת בצפון זה לא האינטרס שלה.
למהלך כזה שתהא לו השלכה על חיי היומיום בישראל, כולל בערים מרכזיות שיהיו נתונות להתקפת טילים בלתי פוסקת, צריך להיערך.
זו היערכות של הצבא שמשמעה גיבוש רעיון מערכתי ותוכנית פעולה, זו היערכות של העורף, של דעת הקהל ושל המערכת הכלכלית ואפילו האסטרטגית.
ובכל זאת, צריך להביא בחשבון כי אמנם שני הצדדים אינם רוצים אבל בהחלט עלולים להיגרר לתוך עימות כזה. משקלו או משמעותו של הגורם הבלתי צפוי היא בנסיבות הללו אדירה.
גם יהודה ושומרון אינה שוקטת. אתמול פיגוע סמוך לירושלים ועימותים עם צה״ל בזירות שאינן השומרון. באירוע אחד דובר על ניסיון פיגוע בחומש על פי מודל 7 אוקטובר.
בהקשר הזה, צריך להבין שיהודה ושומרון היא סוג של רצועת עזה בקטן. אבל גם הקטן הזה מחייב פירוק.
הרושם הוא כי השבוע חל צמצום מסויים בפעילות צה"ל בגזרה זו, ולא ברור מדוע. ניסיונות הפיגועים מלמדים כי עבודת הניקוי רחוקה מסיום.

והערה אחרונה. לא למדנו. לא למדנו (מאז משבר הקורונה) כי יש סיטואציות, אירועים רגעים מכוננים שמחייבים הגדרה מחדש של מאפייני המחשבה, דפוסי פעולה וצורות התנהלות.
לא כל אירוע צריך להפוך להזדמנות לממש את הפנטזיה הקודמת ואת משאת הנפש הוותיקה, כי באירועים מכוננים עלולה להיות לכך משמעות רעה במיוחד לביטחון ולחוסן הלאומי.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.