המאסטר פלאן (=תוכנית העל) האמריקנית להסדרה אסטרטגית של האיזור וכיבוי המלחמה נתקלת בקשיים קלים.
רמאללה = הרשות הפלסטינית = אבו מאזן לא ממש היו מרוצים מהביקור של מזכיר המדינה האמריקני.
יש להניח כי מה שהטריד אותם זה נושא העברת הכספים מישראל שמעוכבת כרגע, למרות מאמצי ארה״ב מול ישראל לשחרר את הכספים.
זה כמובן לא מונע מהרשות להתחיל ולגבש בעצמה את היום שאחרי הכיבוי. ג'בריל רג'וב מסמן את הכיוון: שיתוף פעולה בין פתח׳ / הרשות לבין חמאס ברצועת עזה. זה יכשיר את השרץ וזה ישרוד באמצעות הפונדקאי.
אגב, המודל הזה רשום על שמו של הארכי מחבל שיושב לא מעט בכלא הישראלי והוכתר על ידי כל מיני פרשנים ומזרחנים כאור שבקצה המנהרה, כמשיח הפלסטיני, קרי – מרואן ברע'ותי .
במקביל, מתחמם ככל הנראה ערוץ המשא ומתן העקיף מול קטאר בעניין עסקה נוספת כאשר תג המחיר נותר בעינו – הפסקת הלחימה באופן מוחלט, וזה כשלעצמו אומר משהו לגבי מידת (האי) לחץ שבו נתון סינואר בחאן יונס (?).
הפסטיבל המרושע בהאג שלתוכו נכנסה ישראל (ולא כל כך ברור מדוע) ודאי מקנה רוח גבית לחמאס שמבחינתה מנהלת את המערכה עם מעט ברזלים אבל לא מעט כלים מדיניים. האג הוא כלי שכזה. מה שהרשות לא הצליחה לעשות מול ישראל בהקשר המשפטי הבינלאומי, עושה חמאס ביתר הצלחה. טוב לא יצמח מכך.
העניין הזה דוחק עוד יותר את ישראל לפינה ושם אותה במלכודת שבין עניינה למצות את המהלך המלחמתי, דבר שיארך זמן רב, לבין עוצמת הוקטורים הפועלים נגדה ומצמצמים את חופש הפעולה שלה ואת יכולתה להעמיק את התמרון שלמעשה נקלע לסוג של דשדוש.
ישראל מחפשת כרגע את הבינגו שלה ברצועה (ראשם של ראשי הנהגה או חטופים) כדי לצאת בשלום מהמלכודת הזו. בינגו זה עניין, כזכור, של סבלנות אבל גם של מזל.
כל זה מתרחש כאשר במקביל המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין מנסה לתפור עסקה מול חיזבאללה, וחיזבאללה עושה עליו סיבוב נוסף מהסוג שעשה בעסקת הגז. עוד פעם סחטנות של נסראללה המלווה באיומים, והפעם בפעילות צבאית קונקרטית, שתביא לתוצאה רעה.
ובחזית המזרחית מנסים האמריקנים לעשות משהו מול איראן / החות'ים. הלילה תקיפה. מכל הקואליציה האדירה לכאורה השתתפו בתקיפה מטוסים אמריקנים ובריטים. כל שאר המדינות קיבלו רגלים קרות, ובואו נאמר את מה שצריך להיאמר – גם התקיפה הזו היא בבחינת מאוחר מידי ומעט מידי.
לא רק שהאמריקנים הודיעו לעולם כולו על כוונות התקיפה עוד בטרם זו יצאה אל הפועל, הם השאירו את איראן מחוץ לתמונה. מדוע? כי השלב הבא בדרך לעיצוב האסטרטגיה האמריקנית באיזור כרוך לא רק בכיבוי האש אלא גם בחזרה לשולחן המשא ומתן עם איראן שבינתיים מתקדמת בצעדי ענק לפרס הגדול, יכולת צבאית גרעינית.
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.
