[vplayer id='14662']
יהודית פסל היא הבמאית והמנהלת האומנותית של שרים וזוכרים בהיכל התרבות באריאל. זאת כבר שנה שלישית שהיא מביימת ומנהלת את האירוע עבור המועצה האזורית ששומרון. היא מספרת שמטרת הערב הוא חיבוק של משפחות השכול בשומרון, נפגעי פעולות איבה ומשפחות שבניהן או נכדיהם נהרגו בצבא. השנה הם הוסיפו לקונספט סיפורים על אנשים שנפלו על אדמת השומרון, הם הגיעו למעל 100 אנשים שנפלו במלחמות ישראל ובמבצעים שהיו בעצם כדי שאנחנו נוכל לחיות בבטחה בשומרון.
היא אומרת שהטרור לא ייחודי לשומרון, אלא עוטף אותנו בכל מקום, "במיוחד בימים אלה קשה לומר שזה דווקא בשומרון. כל מקום שהולכים חשים את זה. השאלה היא בעצם איך מתעלים ומתרוממים מזה, כי לחיות בארץ הזאת זה לא קל, ומי שבוחר לחיות בארץ הזאת בוחר בחירה משמעותית עם השלכות. אפשר להסתכל ממקום מפחד, ירא, מסכן ועצוב, או ממקום של שליחות ורוממות רוח".
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%90%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a0/
היא מדגישה שאין זה נכון להגיד שיש חיוביות בערב שהם עושים ביחס לשכול ואובדן. כהסבר היא מספרת על עצמה שהיא במשך שנים הייתה דבוקה למסך הטלוויזיה מתחילת יום הזיכרון ועד צאתו. "הרגשתי שאני עבד של היום הזה, נכנסתי לסיפורים ובכיתי. אבל תמיד היה שלב שהרגשתי מאוד חלולה והרגשתי רק סופניות. ואז עולות השאלות בשביל מה? זה שווה את זה?".
היא מצאה לזה תשובות פנימיות, "זה שווה את זה". והיא אומרת שהתוקף לתשובה הזאת ניתנה לה בדבריהם של הנופלים עצמם ושל משפחותיהם. היא אומרת שכאשר אתה שומע את המשפחות מדברות אתה מבין שהם מדברות ערכים. "אם זה התיישבותי ואם זה שהרוח שלהם ממשיכה ללכת איתנו, דברים שהם הביאו לעולם אנחנו מחיים אותם" לדבריה. היא מוסיפה שהבחירה לחיות במקומות שהם נפלו בשבילם מעורר שמחה גדולה בשמיים וזה מה שהיא מנסה להעביר בערב הזה. היא מדגישה, שיש בערב הזה חיסרון, שכול, געגוע, כאב גדול והרבה בכי. "אבל הדמעות מגיעות ממקום של רוממות. הרבה פעמים אתה בוכה משבר, לפעמים אתה גם בוכה מעוצמה. כשאתה פוגש בעוצמה גדולה אתה מתחיל לבכות".
יהודית מספרת על הערב הראשון שעשתה, היא קראה לו "הרעה והטובה והרעה" (משירו של מאיר בנאי). וכשהיא פנתה למשפחות שהיא עשתה עליהם סרטים, היא פנתה אליהם בחרדת קודש. היא פונה אליהם בחרדת קודש ומספרת להם על הקונספט של השנה. המשפחות רק חיזקו ושיתפו איתה פעולה. "אני אומרת לעצמי עלית על הנקודה הנכונה. ואמרו "הייתה לנו טובה, הייתה רעה, אבל יש גם טובה. כי אם לא צמח מזה שום דבר טוב, אז בשביל מה?"".
השנה גיא ויהל ומשה כורסיה יופיעו, צופיה דיקשטיין שהוריה ואחיה נרצחו בפיגוע תופיע עם קטע שכתבה על הבחירה במקצוע המיילדות והבחירה בהבאת חיים. האירוע ישודר בערב יום הזיכרון ביוטיוב ובפייסבוק של מועצה אזורית שומרון.