כדי לזהות את התהליך שאנחנו נמצאים בתוכו, לא מספיק רק לצפות בתקשורת או להקשיב לפוליטיקאים, גם לא מספיק ללמוד מדע המדינה או היסטוריה.

כדי להתבונן בתהליך שעם ישראל עובר צריך להביט לעומק – לנשמה ולרוח. איננו נביאים אבל יש בידינו את היכולת לראות את הביטויים של הנשמה בתוך המעשים של עם ישראל.

לפני כ-120 שנה, עלה הרב קוק לארץ ישראל, הביט על החלוצים וכתב ברוח קודשו מאמר מכונן שנקרא בשם "הדור". שם הוא מעמיק בשורשי הכפירה שלא נובעת ממניעים קטנים של פריקת עול, אלא מתוך פוטנציאל רוחני גדול שלא מצא מענה בהסברים קטנים ושטחיים. תביעת הגודל לא קיבלה מענה ולכן אידאליסטים רבים כפרו וזנחו את הדת, בעיקר חלוצים ואנשי ספרות ורוח.
מאז חלפו שנים רבות, לימוד התורה גדל באומה, ספרי האמונה והמחשבה התרחבו, בנוסף לספרי ההלכה והעיון התלמודי. התורה הופצה לכל עבר באומה.

במקביל, אנשי הרוח שזנחו את התורה, איבדו את המעיין הנובע שלהם, הפסיקו ליצור ולכתוב והפכו לאנשים שמדברים לא רק נגד התורה, אלא גם נגד הלאומיות ומדינת ישראל בביטויים קשים מאוד.
אנחנו נמצאים במעבר מקומת החול של בניין הארץ, לקומת הקודש והרוח. קומת הקודש לא מבטלת חלילה את קומת החול, אלא יוצקת לתוכו משמעות. כמו נשמה בתוך הגוף. מי שנשאר בשיח החיצוני של הגוף הלאומי, בלי קומת הנשמה הופך להיות לא רלוונטי, הוא לא התקדם. יתרה מזאת, הוא הופך להיות אנטי לאומי ואנטי ציוני. כך תמצאו אנשי אקדמיה ותקשורת שמדברים נגד לוחמי צה"ל. הם מאובנים, המים שעמדו במקום נעכרו וניתקו עצמם מנביעת מסורת ישראל וטל התורה.

אפשר לראות זאת בעולם הספרות, אין לאנטי-לאומיים ספרים, גם אין להם שירים. ספרות התורה פורחת, כך גם תרבות הקודש: תראו את הזמרים שממלאים את האולמות, תקשיבו לתוכן השירים שלהם. הזמרים שבאו לעודד לוחמים בשטח הם המודל החדש. פציעתו של הזמר והשחקן עידן עמדי היא רק סמל לתהליך עמוק שמתרחש כאן, וגם ההערכה לה הוא זכה מימין ומשמאל. ערוצי התקשורת המסיתים הולכים ומאבדים רייטינג. ערוצים לאומיים צומחים וגדלים.

יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, אלעד עסיס עלה לנאום בעצרת לציון 100 ימי השבויים בחמאס, הוא ניצל את הבמה החשובה כדי לתקוף את הנהלת האוניברסיטה על רקע החלטתה לבטל את השעיית הסטודנטים שהביעו תמיכה בחמאס, וזכה למחיאות כפיים סוערות. הוא עורר סטודנטים רבים בעם להתנגד למגמות אנטי-ציוניות שקיימות היום בצורה נרחבת באקדמיה. נערים מוחים נגד מנהל בית ספר גימנסיה הרצליה שתקף דוכן תפילין שהגיעו עם תפילין בזרועם ובראשם.

הזרמים שמתפרצים עכשיו לא נולדו היום, מדובר בתודעת עומק שביעבעה במעבה נשמת האומה ועכשיו מתפרצת ומעבירה מתפקידה את האליטה הישנה שבזה לקודש.
למה חשוב להבין את זה? כי אנחנו חייבים להפסיק להתרשם מהתקשורת והפסימיות שהיא זורעת בלבבות. יש חוץ ויש פנים. התקשורת לא מלמדת אותנו להתבונן בפנימיות. חלק מהקונספציה של בכירי מערכת הביטחון הייתה גם בהתבוננות החיצונית השטחית. כשם שיש מנהרות לחמאס הרצחני, כך להבדיל בין טמא לטהור – יש מנהרות עומק גם בחיים הישראליים הלאומיים. והם חזקים יותר מכל המעשים הרעים.

המבט הפנימי מכריח אותנו להפסיק להתרשם מהחיצוניות, ולהתחיל להשקיע במגמות העומק והקודש.
מי שיעסוק בקודש יהיה רלוונטי. מי שיתעלם מהקודש, יעלם מדפי ההיסטוריה. בסוף המלחמה ניגשתי ללוחמים בגדוד ואמרתי להם שהם האליטה החדשה – מי שעוסק בתחיית ישראל בארצו הוא יהיה האליטה שתנהיג את ישראל. תחייה לאומית ותחייה רוחנית- הן כרוכות אחת בשניה.
אז בואו נתחיל להשקיע באליטה החדשה, בבניין הקודש, בקריאה בשם ה', בהעברת שיעורי תורה בכל מקום ומציאת חברותות.
אשריכם ישראל