בראיון נוקב חושף מרדכי דוד את המתקפות חסרות התקדים שהוא חווה ברשתות החברתיות, דווקא לאחר שניסה להפגין סולידריות אנושית פשוטה.

הכל התחיל כשדוד העלה פוסט הקורא לציבור להגיע ולנחם את משפחתו של בנימין אחימאיר ז”ל, לאחר שנחשף להודעה כי אין מספיק מנחמים בשבעה. אלא שהתגובה שקיבל לא הייתה של תמיכה, אלא של האשמות קשות. “האשימו אותי ברצח,” הוא מספר בכאב, “כתבו לי ‘אתה רצחת אותם’, ‘הם היו עם כובע אדידס כמוך'”.

דוד מצביע בראיון על המוסר הכפול, לטענתו, של המבקרים. לדבריו, אותם אנשים שיוצאים נגד הכללה של אוכלוסיות אחרות וקוראים להימנע מגזענות, הם אלו שממהרים להכליל ולהאשים אותו ואת המגזר אליו הוא משתייך בשל מראה חיצוני או פרטי לבוש. “אם ערבי יעשה משהו, יגידו ‘מה הוא קשור למה שאחרים עשו?’, אבל אם אזרח כמוני מעלה סרטון – מאשימים אותו כי מישהו אחר עם כובע דומה הלך ודקר”.

התחושות שמעלה דוד בראיון קשות: “לא האמנתי למראה העיניים שלי, פשוט רצו לזרוק אותנו מהמדינה”. הראיון מציף מחדש את השאלות על השסע החברתי בישראל, על הקלות שבה אצבעות נשלחות למקלדת כדי להטיח האשמות, ועל המציאות המורכבת שבה סממנים חיצוניים הופכים למטרה לניגוח פוליטי וחברתי.