לדעתו של האלוף במיל׳ עוזי דיין אין לעסוק כרגע בסוגיית "היום שאחרי", וברעיון של התיישבות יהודית בעזה, הגם שהיא לגיטימית ואין בה בעיה מוסרית. מחד, פתיחת הדיון יגרום לריב בחברה הישראלית, ומאידך, אין עדיין היתכנות לכך, אפילו התושבים המפונים מהעוטף עדיין לא שבו לבתיהם.

האלוף דיין מתנגד לדעת אלו החושבים שאי קביעת תוכנית ל"יום שאחרי" מקשה על ישראל, וסבור שזהו רק תירוץ לפתיחת ויכוח בחברה הישראלית. "לצבא יש מטרות", מדגיש האלוף עוזי דיין, והוא מפרט: חיסול הנהגת החמאס ולוחמיו, פירוק מנגנוניו, התייצבות על הגבול המצרי וקידום שחרור החטופים.

ככלל, מסכם האלוף עוזי דיין: "אם הצבא – לא ברור לו מה הוא עושה אחר-כך, אז אני אגיד לו: הוא בונה את עצמו להישאר בעזה שנתיים שלוש, גם ככח אחזקה, כביטחון שוטף, לשליטה ביטחונית וגם לתמוך במנהל האזרחי שיצטרך להיות בעזה. זה לא אומר שתמיד יהיה כך, אבל אם הם אומרים: 'אנחנו רוצים לדעת מה יהיה מיד אחרי', זה מה שיקרה". ומוסיף שעדיין יש התראות "צבע אדום" ועדיין לא הגענו ליום הזה.

"קודם צריך לנצח ולא כסיסמה", קובע האלוף דיין, ובאשר ל"יום שאחרי" – דברים יתבררו בעיתם, חלקם פוליטיים, אך החלק הצבאי הוא להיערך לשנתיים בעזה.

לפי האלוף דיין, צריך להיערך למצב הגרוע ביותר כצבא, ואכן לצבא הכי קשה להיערך למתן שירותים אזרחיים. האלוף דיין פוסל את "פתרון הפלא" של העברת השלטון לרשות הפלסטינית המחודשת או חלוקה לקנטונים. הוא מציין שישראל לא צריכה להיות אחראית לכל דבר בעזה, אך יש דברים שהיא חייבת לשלוט בהם, כמו למנוע בניית מנהרות והטפה לאנטישמיות.

בהמשך הראיון משיב האלוף דיין לשאלות הבאות: האם אין סכנה שהפתרון הזמני יהפוך לקבוע? כיצד להשיב לאמריקנים? מדוע אין להאמין לרש"פ? האם השתנתה עצימות המלחמה? כיצד להתייחס כלפי מצרים?