קבוצת השתייכות היא קבוצה שהפרט משתייך אליה, ואותה קבוצה דורשת נורמות והתנהגויות מאותו פרט כדי שהוא ימשיך להשתייך אליה. אז אם הוא בצבא, הוא מאמץ את נורמות ההתנהגות של חבריו למחלקה, ואם הוא באקדמיה הוא מאמץ לעצמו את הנורמות של הסטודנטים שהוא נמצא בחברתם. סגנון לבוש, דיבור וגם דרכי חשיבה.
המדע הסוציולוגי הזה כבר נכתב בפירוש ברמב"ם בהלכות דעות: "דרך בריתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו". כלומר, האדם הוא יצור חברתי ולכן הוא מושפע מסביבתו. עד כאן הדברים ידועים ומפורסמים. אך יש עוד מושג בסוציולוגיה שנקרא "קבוצת התייחסות"- קבוצה זו היא קבוצה שהפרט לא חבר בה אבל היא משפיעה על התנהגותו. למשל, אם יש קצין בכיר שהוא לא שייך לחוג האקדמי או התקשורתי, אבל הוא כל הזמן בוחן מה התקשורת או ראשי האקדמיה יגידו על האופן בו הוא צריך לנהל את המלחמה, הוא מרגיש צורך לרצות אותם. או אדם דתי שמאוד חשוב לו מה חילונים יגידו עליו והוא מתנהג לפי עולם הערכים שהם מצפים ממנו. לכן יש תופעה שאנשים דתיים הולכים למקומות השפעה, ובמקום להשפיע – הם מושפעים. הם פשוט המירו את קבוצת ההשתייכות והתייחסות שלהם מאנשים יראי שמיים לאליטה מנוכרת לתורה.
השינוי הזה מתרחש בהדרגה ומי שנמצא בתוכו לא תמיד שם לב אליו. לכן גם יש תופעה מסויימת של עזיבת הדת בצבא, או תופעה חמורה נוספת היא מה שמתרחש באקדמיה; שינוי מוחלט של התודעה ויחס ביקורתי ומנוכר לתורה. במדעי הרוח, החברה והמדינה יש ביקורת מאוד גדולה כלפי התורה ומי שלומד את המקצועות עלול לספוג לתוכו את הרשמים הרעים שמדוברים שם כנגד מסורת ישראל. זה קורה במיוחד כאשר המרצה מדבר בפאתוס ומציג 2 דעות, בלי להציג את השלישית.
אינני אומר לא ללכת לצבא חלילה (שהיא מצווה גדולה מאוד) ולא ללכת לאקדמיה, או לא ללכת למקומות השפעה כמו תקשורת וכו', אלא לשים לב להשפעה שאתם מקבלים מהסביבה שלכם.

לרמב"ם יש פיתרון לתופעה הזו "לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך וכו'". כך גם כותב המקובל 'בעל הסולם', הוא ממשיל את הטבע שהאדם נולד איתו לחיטה, שאי אפשר לשנות אותה – אבל אפשר לשנות את האדמה בה החיטה גדלה, כלומר, את הסביבה. והוא מגיע למסקנה מאוד חריפה, שעיקר הבחירה החופשית של האדם היא בבחירת החברים, הספרים והמורים שלו ומסכם במאמר החירות שלו "לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר – הרי הוא ראוי לשבח ולשכר". הוא מביא כהוכחה את דברי רבי יהושע בן פרחיה בפרקי אבות "עשה לך רב וקנה לך חבר".
אז נכון, אדם שגר או עובד ומשרת בסביבה חילונית לא יכול לשנות את קבוצת ההשתייכות שלו, אבל הוא כן מסוגל לשנות את קבוצת ההתייחסות שלו! הוא יכול להיות בצבא, ועדיין קשור לחברים שלו בישיבה. הוא יכול להיות איש תקשורת, שעדיין קשור לחברים יראי שמיים שהוא נפגש איתם מדי פעם. הכל תלוי איפה האדם שם את כובד המשקל. הוא לא יכול לומר "לא אכפת לי מהחברה", זה שקר, אלא הוא יכול לומר "אני בוחר חברה שהיא קבוצת ההתייחסות שלי ומהם אקבל ביקורת".
אחרי שהתקדמנו למקום הזה, ולאדם יש קרקע רוחנית יציבה עם אטמוספירה של יראת שמיים שאופפת אותו בכל מקום שבו הוא נמצא – הוא יכול להיות גם זה שמקרב לתורה במקום שבו הוא נמצא. הוא "קבוצת ההשתייכות וההתייחסות", הוא 'הצדיקים' שהרמב"ם אומר שצריך להידבק בהם וללמוד ממעשיהם. כדי שזה יקרה אדם צריך לבנות את עצמו ואת סביבתו (לא סביבה פיזית, אלא בעיקר את מי הוא מעריץ ומחשיב).
שנזכה לעשות לנו רבנים, לרכוש חברי אמת לעבודת ה' ולהשפיע טוב על סביבתנו.