במטוטלת שבין המדיני לצבאי אירועי הימים האחרונים שמים את הדגש על הצבאי.
ישראל אמרה לא להערות של חמאס על מתווה פאריס בנוגע לעסקת החטופים ובכך סגרה, זמנית, את השער בפני העסקה הנוכחית.
לפי הפרסומים השונים נציגי ישראל לא ישובו בינתיים לקהיר להמשך הדיונים עם המתווכים.
הקולות בדעת הקהל אפשרו לדרג המדיני לצנן את התלהבותו של סינואר, וצריך לשים לב לקולות הללו כי הם המרענן הרשמי ולמעשה הלא רשמי של החורף הזה.
אלה הם משיבי הרוח החדשה של החברה ובהמשך של הפוליטיקה הישראלית וייקבעו לעתיד את דמות המערכת הישראלית, למרות צלצולים ולמרות רעשי רקע אחרים, כולל מכיוון הקפלניסטים שכרגע לא מצליחים להחזיר את ישראל לאחור.
כאשר שקשוק כוסות הקפה השחור והתה נדם, גוברים קולות שקשוק השריוניות. ישראל מאותתת על כוונתה להרחיב את המבצע לדרום, קרי – לרפיח כדי להשלים לכאורה את פירוק מסגרותיו הלוחמות של חמאס.
לפי דיווחים שונים הורה הדרג המדיני לצבא לעשות את מה שאולי נדרש בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה, ולהיערך לתמרון, או איך שלא יקראו לזה, גם ברפיח שם תהיה המשימה מורכבת בהינתן אוכלוסיית הפליטים העצומה שהתקבצה במרחב וגם בהינתן סימני החרדה בצד המצרי שמעבה כוחות כדי למנוע פריצה של קו הגבול מצד פלסטינים "אהובים" ו"יקרים" אל הצד המצרי.
גם בצפון תמונה דומה. לא ברור מה תוצאות המגעים שניהלו האמריקנים מול הלבנונים. לפי חלק מהדיווחים יש קשיים במשא ומתן על הרחקת חיזבאללה.
אין זה פלא. חיזבאללה קושר את עצמו לסינוואר וכאשר התותחים ממשיכים לרעום בדרום הם רועמים בהתאמה גם בצפון.
זה ניכר בתגובות ובפעולות ההדדיות של שני הצדדים. המטחים של חיזבאללה הופכים לאינטנסיביים יותר ועמוסים יותר ברקטות ליישובי הגליל העליון, וכך כנראה גם המאמץ הצה״לי לכתוש את נוכחות חיזבאללה בקו המגע עם הגליל.
כל זאת כאשר במקביל צה״ל מחריף את התקפותיו בסוריה על גורמי חיזבאללה ואיראן. אתמול תקיפות נוספות.
ואחרון, חברת מודי׳ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל. ביטוי נוסף להשלכות המלחמה, נוסף על תקציבי הענק שהיא כרוכה בהם. זה עוד סימן לטרנספורמציה נוסח חלום פרעה, בין תקופת השנים השבעות והמניבות לבין תקופת השנים הרזות והשדופות. זה חלק מהאירוע. אפילו חלק משמעותי, והחברה בישראל תצטרך להתרגל גם לזאת.