לפני חמש שנים הגיח לעולמנו בקול רעש גדול תאגיד השידור הציבורי הישראלי החדש "כאן". התאגיד החליף את רשות השידור המיושנת, והוא ממומן כולו מכספי ציבור. כבר מתחילת דרכו של התאגיד, הכריזו העומדים בראשו כי הוא יהיה מגוון ומייצג יותר מרשות השידור שהייתה מורכבת רובה ככולה מהאליטה הישראלית הישנה של השמאל החילוני-אשכנזי. כך למשל כתוב באתר של "כאן": "תאגיד השידור הישראלי מספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית… כאן סובלניים ופתוחים לשלל דעות, כאן כל דעה היא לגיטימית ואפשר להתדיין ולהתווכח עליה במרחב הציבורי וברשתות החברתיות". האמנם? יצאנו לבדוק.

מי שרוצה להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הציבורי, צריך למלא שאלון מייגע של 11 עמודים ולמסור על עצמו מידע שעלול להוביל לאפלייתו לרעה. רק כדי להבין, איסור אפליית נשים למשל כולל איסור על המעסיק לשאול בראיון עבודה האם המועמדת בהריון, על אף ההשפעה המשמעותית שיש לעובדה זו על העסק; עד כדי כך החוק רוצה להגן על העובדים מפני אפליה, ובצדק. בדומה לכך, שאלות על השקפה פוליטית בתהליך גיוס עובדים אף הוא אסור כיוון שהוא יוביל לפסילת מועמד בשל השקפתו. כמובן, הדבר חמור במיוחד כאשר מדובר בתאגיד עיתונאי ציבורי שחובתו להעניק במה לכלל קשת העמדות הפוליטיות בציבור הישראלי.

בחוק איסור הפליה כתוב כך:

2.   (א)  לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים…

התאגיד מצהיר על עצמו כמקום שבו נותנים שוויון הזדמנויות, ואף מעסיק אדם לצורך אכיפת השוויון, אך בפועל מפעיל מיון היוצר אפליה חמורה.

מילא, אם התאגיד היו יוצרים מצב שבו הם ממלכתיים ומקבלים רק אנשים נייטרלים מבחינה פוליטית, אולי הייתה לכך הצדקה, וגם זה ספק חוקי. הרי אין אנשים שהם באמת נייטרלים פוליטית, לכולם יש דעה פוליטית גם אם הם ממצבים אותה כדעה ממלכתית. אך המצב כעת הוא שב"כאן" פשוט מצפצפים על הציבור המממן אותם, מעסיקים פוליטיקאים לשעבר ונשות פוליטיקאים בכירים מאוד בהווה. למשל גאולה אבן- סער, אשתו של שר המשפטים גדעון סער, יו"ר מפלגת העבודה לשעבר שלי יחימוביץ, יגאל גואטה שפרש מש"ס על רקע של התנהלות ליברלית מדי ועוד. אנשי שמאל, אם כן, נכנסים לתאגיד השידור הציבורי בדלת הקדמית, בעוד שמועמדים חדשים מן הימין לא יגיעו אפילו לראיון כי מגייס העובדים, שהוא כמובן מן הצד הנכון, יחליט לסנן את קורות החיים שלהם בגלל השאלות הלא חוקיות בשאלון למועמד. 

פנינו עם השאלות הללו לתאגיד, וזו תגובתם: 

"על עובדי התאגיד חל חוק סיווג פעילות מפלגתית והשאלון נועד לבדוק עמידה בהוראות החוק ולא השקפה פוליטית".

הלכתי לבדוק את החוק, וזו לשונו: 

חוק שירות המדינה תשי"ט-1959

סיוג פעילות מפלגתית

1.  הממשלה תקבע, בהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה שתפורסם ברשומות, סוגים של עובדים בשירות המדינה או נושאי משרות בשירות המדינה, שעליהם יחולו איסורים אלה, דרך כלל או לתקופה שתקבע:

(1)  להיות חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני;

(2)  לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני, לשבת בשולחן הנשיאות של אסיפה כאמור ולנאום בה;

(3)  להשתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלות אופי מדיני;

אכן עובדי התאגיד הם עובדי מדינה, אבל צצו לי כמה שאלות בעקבות קריאת החוק. האם הממשלה קבעה שעובדי התאגיד הם אכן מסוג עובדי המדינה שעליהם חל חוק סיווג מפלגתי? לא מצאתי מקור לכך, ולא על כל עובדי המדינה חל האיסור. גם אם האיסור קיים, הרי שהוא יוצר עוול בכך שתאגיד שידור הממומן מכספי המיסים של כולנו לא ישמיע את כל קשת הדעות הפוליטית, בגלל אופציית האפליה ששאלון פוגעני שכזה יוצר. אפליה במקום כזה היא חמורה בהרבה מכל מקום עבודה אחר שיפלה על בסיס פוליטי, משום שמדובר במשאב ציבורי שצריך לתת מקום לכל הדעות בישראל. ואם כן, אם חוק סיווג מפלגתי חל על עובדי התאגיד, זוהי בעיה שצריך לתקן ולא אידאל שצריך לדבוק בו.

אבל האבסורד המרכזי בתגובת התאגיד הוא דווקא מה שהם בחרו להתעלם ממנו; אם חל חוק שלא מאפשר לעובדי התאגיד להיות פעילים פוליטיים, כיצד מועסקים שם אנשים כמו יחימוביץ' וגואטה? שניהם חברי כנסת לשעבר ואולי גם לעתיד. השאלה בעינה נותרה, לאלוקים פתרונים. בינתיים נמשיך לממן שידור ציבורי שכולו שמאל, שכבר הספיק להוריד משידור גם את עלי התאנה הבודדים שהיו לו מימין.