במשך כעשרים שנים יש גל של חזרה בתשובה. אך כיום גל החזרה בתשובה תפס כיוון מעט שונה. הגל החדש, הוא כזה של חוזרים בתשובה שלא נוטשים את כל מה שהביאו איתם מהעולם הקודם. הרב גיא מסביר כי הם מביאים איתם את הדברים הטובים שיש להם מקום בקודש. יחד עם זאת, יש אתגר עצום לכל חוזר בתשובה כשהילד מגיע לכיתה א' וצריך למצוא לו תלמוד תורה או חיידר "אז פתאום כל הבעיות צצות. הילדים שלי לא יגדלו כמו שגדלתי".
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%91%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%94-%d7%99%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%9a-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%9c%d7%a4%d7%a2/
הרב דן טיומקין הוא מדריך חוזרים בתשובה, עוסק בחינוך נוער וכותב הספר "בוסר המלאכים". הוא מחדד את השאלה של הרב גיא ואומר כי להיות "פרילנסר" ולקחת קצת מברסלב, קצת מחב"ד, כלומר קצת מפה וקצת משם, הופך להיות מורכב יותר כשאתה ניגש לחפש מסגרת עבור ילדך. "אין מסגרת כבקשתך, יש כמה מסלולים וכמה זרמים. ולאן שלא תלך זה לא יהיה 100 אחוז מי שאתה. יהיו התפשרויות ותופעות לוואי". הוא מסכם ואומר, שבסוף צריך להחליט על המקום הכי טוב שיש עם יראת שמיים. בכל מקום יש תתי גוונים, אבל צריך לעזוב את החיצוניות, "אדם צריך למצוא את המקום בו הוא וביתו יוכלו לעבוד את ה' עם הכי הרבה מאור פנים, יראת שמיים ושמחה".
הרב טיומקין מוסיף כי ה"שפת אמת" אומר שלבעלי תשובה אין מקום. הוא לא יודע אם הוא התכוון למובן הסוציולוגי, אבל זה נכון. כשהקב"ה אמר לאברהם אבינו "גר יהיה זרעך" , "זה גם יתקיים בזרע אברהם אבינו בעם ישראל, אבל גם כל מי שתלמיד של אברהם אבינו ומקיים את הציווי האלוקי "לך לך" מהמקובעויות שלך לכיוון הארץ המובטחת ולכיוון היעד של החיבור והקישור, אז בהגדרה הוא לא אדם מקובע. לכן הוא כל הזמן בוחן ובודק, ויש לכך תופעות לוואי לבחינה הזאת".
https://tovnews.co.il/%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%a6%d7%9c-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%94/
לגבי ילדים שבוחרים לצאת בשאלה, ולנטוש את דרך הדת. הרב גיא שואל האם יש רגע בו אנחנו אומרים לילד שלנו עד כאן? האם יש גבול שאותו ההורה יכול להגיד שאותו הוא לא מוכן לסבול?
הרב דן אומר כי הוא לא אומר את הדברים מעצמו, כי הכתפיים שלו צנומות. הוא מסביר שזה נושא ציבורי ולכן הוא מצטט רבנים שהדריכו אותו במסע שלו עם הילדים שלו, ומהתהליך שעשה ולמד את הנושא. הוא מביא מודל מיוחד שנקרא רמזור. כלומר, אור אדום זה קווים אדומים, "עד כאן. ברור שיש דברים שצריך להגיד עליהם עד כאן". אור צהוב אלה הדברים שמהם נעלים עין. ואור ירוק, "זה הקשר. הקשר הרגשי, האהבה, הקבלה, חוויות ההצלחה". הרב דן אומר כי רוב מומחי החינוך נשאלים שאלות על האור האדום, "מה הקו האדום? חבר? חבר לא יהודי? למכור סמים? חייבים לשים אור אדום, איפה האור האדום? גבולות גבולות גבולות". הוא אומר שהוא בעד לשים אור אדום, וצריך אותם. אבל אם מדברים רק על זה, אין לנו סיכוי. כי יש פה מלחמת התשה ולילדים יש טראומות וחסכים והם יפרצו כל גבול, וכך נפסיד את הילדים שלנו.
https://tovnews.co.il/%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%94/
לכן לטענתו, אנחנו צריכים לייצר אווירה שבה חלק מהאנרגיות שלנו הולך לא על הקווים האדומים, אלא יש דברים שמהם אנחנו מעלימים עין. ובעיקר להשקיע אנרגיות באור הירוק. "על הקשר, על החיבור, לאהוב אותו, לקבל אותו, לייצר זמנים של חוויות משותפות גם במקרים הקשים ביותר. כשיש מספיק אור ירוק, אז גם האור האדום מתקבל. כשאני מרעיף עשרה דליים של האור הירוק, אז הילד בעצמו ירצה יותר לכבד ולא להתריס נגד. וגם אם הוא יתריס אני אגיד לו כפרה עליך זה לא לעניין אז הוא יקשיב לי ויכבד אותי".
