איש סיירת מטכ"ל יגאל מיכאל מימון היה בעבר חבר טוב של העיתונאי רזי ברקאי, בעיקר בשנות צעירותיו.
בראיון עם אלכס בקלו הוא חולק חוויה אחת שהייתה מעצבת: "אני ורזי נהגנו לצאת ולהיות ביחד כל הזמן" מספר יגאל מיכאל מימון. "בערב אחד התפלחנו מהפנימייה בניגוד להוראות וללא רשות והלכנו לראות סרט בקולנוע מוריה בכרמל".
מיכאל מימון מספר שהם ישבו באחת השורות האחרונות ושלפו סיגריה ועישנו, מבלי לדעת שמאחוריהם יושב סמל המחלקה שכמובן דיווח עליהם.
תוך ימים ספורים יגאל מיכאל מימון נזרק מהפנימייה. לשאלתו של המראיין מדוע הוא נזרק ולרזי ברקאי לא עשו כלום, השיב: "הוא בא ממשפחה מצמרת מפא"י, אבא שלו היה מפקד ההגנה בתל אביב ומנכ"ל בנק הפועלים". לדבריו, הוא לעומת זאת "בא משכונת עולים, שיכון עממי בנהריה".
הוא מסכם את הדברים בכך שזאת הייתה תקופה בולשביקית, ואפילו לא היה טעם להתלונן על זה.
הסיפור ככל שהוא מעניין לאור השיחה עם נווה, אינו מעיד מאומה על רזי אלא על התקופה, לא משהו שלא ידענו. מיותר. רמה נמוכה מהמצופה מערוץ TOV.
והאמת היא שאפשר להבין את רזי, כך.גדל וזה מה שהיה. פתאום הכל מתהפך לו והוא כבר לא ילד ואולי אפילו מבין שהיה שגןי אבל אין לא משהו אחר. לכן מתנהג כמו ילד בעצם, כועס.