פרופ’ דן שיפטן: הערבים רוצחים אלה את אלה במדינות שלהם אין סיבה שלא יעשו את זה גם לנו

פרופ' דן שיפטן טוען כי הערבים במזרח התיכון, שמנהלים ביניהם סכסוכים אלימים ורצחניים, לא יהססו להפעיל אלימות גם כלפי היהודים

פרופ’ דן שיפטן טוען כי ברוטליות בין העמים במזרח התיכון היא דבר שגרתי, וכי תושבי האזור נוהגים להפעיל אלימות קשה זה כלפי זה בזמן עימותים. הוא מציין כי אין שום סיבה להיות מופתעים מכך שהם גם פונים באלימות כלפי ישראלים, במיוחד כאשר אין להם רצון להכיר בזכות קיומנו כאן. לדבריו, ההפתעה של היהודים כלפי האלימות הערבית אינה תופעה חדשה, והיא החלה כבר לפני למעלה ממאה שנה, במהלך הטבח בחברון ובערים נוספות ב-1929, כאשר ערבים רצחו יהודים, גם כאלו שלא היו ציונים. הוא מציין כי אז, כמו היום, הישוב היהודי בארץ הזדעזע מהתנהגותם הברברית והברוטלית של הערבים.

להצטרפות לקבוצת הווצאפ של ערוץ Tov
לחץ כאן

ערוץ Tov אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות

עוד באותו נושא
הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר

כתבות נוספות

אוריאל ארז: “הגרמנים קיבלו עזרה מהמקומיים לשלוף יהודים בפינצטה”

אוריאל ארז, שחי שנים רבות בנורווגיה וחזר לישראל, משתף בראיון בתחושותיו לגבי החיים כיהודי וכישראלי במדינה הסקנדינבית. הוא פותח בסקירה היסטורית כואבת ומזכיר כי בתקופת השואה, למרות הקהילה הקטנה והשטח העצום של נורווגיה, המקומיים סייעו לגרמנים לאתר את היהודים “בפינצטה” ולשלחם למחנות הריכוז. לדבריו, גם לאחר המלחמה הניצולים לא התקבלו בזרועות פתוחות, ותחושת החשש הזו מלווה את הקהילה עד היום.

במהלך שהותו שם, ארז ובת זוגו לא הסתירו את זהותם. למרות התקפות שהופנו כלפיהם, הם שמרו על שקיפות מלאה עם פרטיהם האישיים ולא חיפשו דרכי מילוט או הסתרה. עם זאת, הוא מדגיש כי הישראלים החיים שם כיום נוטים לשמור על פרופיל נמוך, ומספרם נותר קטן יחסית.

השינוי המשמעותי בחייו של ארז חל כאשר החליט לשוב לישראל, בעוד בת זוגו בחרה להישאר בנורווגיה, דבר שהוביל לפרידתם. הוא מתאר את החזרה כסגירת מעגל משפחתית, מאה שנים לאחר שסבו עלה ארצה. למרות הירידה ברמת השכר ובתנאי המחיה בהשוואה לנורווגיה, ארז מצהיר בסיפוק כי הוא שמח על החלטתו לחזור לציון ולהיות חלק מהמשפחה המורחבת שכולה חיה בישראל. הראיון מדגיש את הקונפליקט שבין הנוחות הכלכלית באירופה לבין תחושת השייכות והביטחון הלאומי בארץ.

אוריאל ארז, שחי שנים רבות בנורווגיה וחזר לישראל, משתף בראיון בתחושותיו לגבי החיים כיהודי וכישראלי במדינה הסקנדינבית. הוא פותח בסקירה היסטורית כואבת ומזכיר כי בתקופת השואה, למרות הקהילה הקטנה והשטח העצום של נורווגיה, המקומיים סייעו לגרמנים לאתר את היהודים “בפינצטה” ולשלחם למחנות הריכוז. לדבריו, גם לאחר המלחמה הניצולים לא התקבלו בזרועות פתוחות, ותחושת החשש הזו מלווה את הקהילה עד היום.

במהלך שהותו שם, ארז ובת זוגו לא הסתירו את זהותם. למרות התקפות שהופנו כלפיהם, הם שמרו על שקיפות מלאה עם פרטיהם האישיים ולא חיפשו דרכי מילוט או הסתרה. עם זאת, הוא מדגיש כי הישראלים החיים שם כיום נוטים לשמור על פרופיל נמוך, ומספרם נותר קטן יחסית.

השינוי המשמעותי בחייו של ארז חל כאשר החליט לשוב לישראל, בעוד בת זוגו בחרה להישאר בנורווגיה, דבר שהוביל לפרידתם. הוא מתאר את החזרה כסגירת מעגל משפחתית, מאה שנים לאחר שסבו עלה ארצה. למרות הירידה ברמת השכר ובתנאי המחיה בהשוואה לנורווגיה, ארז מצהיר בסיפוק כי הוא שמח על החלטתו לחזור לציון ולהיות חלק מהמשפחה המורחבת שכולה חיה בישראל. הראיון מדגיש את הקונפליקט שבין הנוחות הכלכלית באירופה לבין תחושת השייכות והביטחון הלאומי בארץ.

אוריאל ארז, שחי שנים רבות בנורווגיה וחזר לישראל, משתף בראיון בתחושותיו לגבי החיים כיהודי וכישראלי במדינה הסקנדינבית

הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x