הנציב העליון של האו”ם לזכויות אדם, פולקר טירק, פרסם ביום שלישי הצהרה רשמית שבה קרא לממשלת ישראל לאפשר כניסה של חוקרים בינלאומיים לכל חלקי רצועת עזה. הדרישה מגיעה בעקבות דיווחים על חשיפת מאות גופות תחת הריסות מבנים ברחבי הרצועה, אשר נהרסו במהלך הלחימה שהחלה באוקטובר 2023.
על פי הנתונים שהוצגו בהצהרה, מדובר בשרידים של בני אדם, בהם נשים וילדים רבים, אשר נמצאו באתרים שספגו תקיפות אוויריות במהלך המלחמה. הנציב טען כי מציאת הגופות מעלה חששות בדבר אפשרות לביצוע פשעי מלחמה ומדגיש את הצורך בתיעוד ואיסוף ראיות בשטח.
הנציב העליון ציין כי להערכתו, הגופות שנמצאו עד כה עשויות להוות רק חלק קטן מהיקף הנפגעים שנותרו תחת ההריסות. הוא הדגיש כי מדובר בשרידים של משפחות שלמות שנקברו תחת המבנים שקרסו כתוצאה מהתקיפות.
במסגרת הדרישה הבינלאומית, הועלתה טענה כי ישראל מונעת הכנסת ציוד הנדסי כבד הנדרש לצורך פינוי ההריסות וחיפוש אחר נעדרים. על פי הערכות שונות, אלפי בני אדם עדיין מוגדרים כנעדרים תחת הריסות המבנים ברצועה מאז תחילת המערכה הצבאית.
במקביל לפעולות פינוי ההריסות המבוצעות על ידי גורמים מקומיים, נמשכת פעילות של כוחות צה”ל באזורים שונים ברצועה. על פי הדיווחים, באזורים שבהם פועלים דחפורים צבאיים, מתבצעות עבודות לפינוי צירים ושטחים לצרכים מבצעיים, דבר המעורר ביקורת מצד גורמי האו”ם על אופן הטיפול בשטח.
הנציב העליון לזכויות אדם הדגיש כי יש חשיבות עליונה בשימור ראיות בשטח כדי לאפשר חקירה מעמיקה של האירועים. הוא קרא לכל הצדדים המעורבים להבטיח כי הראיות לא יושמדו או יוסתרו במהלך עבודות הפינוי וההריסה המתבצעות ברצועה.
הקריאה של האו”ם מגיעה כמעט שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, תקופה שבה חלקים נרחבים מהתשתית האזרחית ברצועת עזה נהרסו כליל. המצב בשטח מציב אתגרים לוגיסטיים מורכבים בכל הנוגע לזיהוי גופות וקבורתן.
ישראל מצידה מנהלת את המערכה הצבאית בהתאם לצרכי הביטחון שלה, תוך התמודדות עם איומים מתמשכים מצד ארגוני הטרור ברצועה. המדיניות הישראלית בנוגע להכנסת ציוד כבד לרצועה נבחנת באופן שוטף בהתאם לשיקולים ביטחוניים וצבאיים.
הדיון הבינלאומי סביב סוגיית הריסות המבנים והגופות שנמצאו תחתן צפוי להימשך בפורומים שונים של האו”ם. גורמים רשמיים בישראל טרם פרסמו תגובה מפורטת לדרישה הספציפית של הנציב העליון לזכויות אדם.
ההתפתחויות האחרונות מדגישות את המורכבות של הלחימה בשטח בנוי ואת ההשלכות ההומניטריות ארוכות הטווח של המערכה. מציאת הגופות מהווה תזכורת להיקף הנזק שנגרם למבני מגורים במהלך חודשי הלחימה העצימים.
הארגונים הבינלאומיים ממשיכים לעקוב אחר המצב בשטח ולדרוש גישה לאזורים שבהם מתבצעות עבודות הפינוי. מנגד, ישראל מדגישה את זכותה להגנה עצמית ואת הצורך בפירוק התשתיות הצבאיות של חמאס ברצועה.
הדיווחים על מציאת הגופות מתפרסמים בעיתוי שבו המערכת הבינלאומית מגבירה את הלחץ על הצדדים להגיע להסדרים שיאפשרו טיפול הומניטרי באוכלוסייה האזרחית. עם זאת, המציאות בשטח נותרה מורכבת ומושפעת מהמשך הפעילות הצבאית.
הנציב העליון לזכויות אדם, פולקר טירק, מכהן בתפקידו מאז אוקטובר 2022. הוא עוסק באופן שוטף בסוגיות הקשורות לזכויות אדם באזורי סכסוך ברחבי העולם, כולל המצב במזרח התיכון.
המשך הטיפול בהריסות ברצועת עזה נותר סוגיה פתוחה המעסיקה גורמים הומניטריים ובינלאומיים. השאלה האם תתאפשר כניסת חוקרים חיצוניים תלויה בתיאומים ביטחוניים ומדיניים מול הדרגים הרלוונטיים בישראל.
האירועים האחרונים ממחישים את הקושי הרב בניהול זירת לחימה מורכבת שבה מעורבים אזרחים ולוחמים כאחד. הדיווחים על מציאת הגופות צפויים להוסיף ולהעסיק את הקהילה הבינלאומית בתקופה הקרובה.
המצב בשטח נותר נתון לשינויים בהתאם להתפתחויות המבצעיות של צה”ל ברצועת עזה. כל פעילות הנדסית או צבאית באזורים אלו נבחנת תחת זכוכית מגדלת של גורמים בינלאומיים העוקבים אחר המתרחש.
