אל"מ רונן כהן טוען כי ישראל נלחמה בהצלחה בעבר בשתי חזיתות בו זמנית, מול הצבאות הערביים החזקים של מצרים וסוריה, אך בשנות ה-2000 נתקלה בקשיים בהתמודדות עם שני ארגוני טרור חזקים ככל כמו חמאס ויחידות חיזבאללה. לדבריו, הקשיים הללו נוצרו בעקבות שינוי תפיסת הלחימה.

כהן טוען שהשינוי המרכזי בתפיסת הלחימה החל בשנות ה-90, כאשר ישראל עברה ממדיניות של ניצחון למדיניות של הכלה והרתעה. הדבר גרם למעבר למלחמה מנגד, שזו מלחמה שבמקום לנצח את האויב יש פוקוס על הרתעה ומניעת הסלמה. כחלק מהשינוי הזה, לא נעשו תמרונים רחבים נגד האויב, וישראל נמנעה מחדירות לשטח האויב. גם הטיפול במנהרות בעזה היה מקומי ולא כלל תקיפות עומק רחבות.

כהן טוען כי תפיסת ההכלה, שהיוותה את בסיס ההתמודדות עם הטרור, קרסה ביום ה-7/10, כאשר ישראל לא הייתה מוכנה להתמודד מול האויב בצורה ישירה.