[fvplayer id="303"]

באידיאל רובנו רוצות הרבה ילדים, משפחה גדולה ושמחה שיושבת ליד שולחן השבת. ילד אחד אומר דבר תורה, הבת אומרת מה שלמדה בבית הספר ומקנחים בזמירות משפחתיות סביב השולחן – אידיליה. אלא, שלפעמים גידול הילדים הוא לא "משחק ילדים" ודורש הרבה כוחות ותעצומות נפש בכדי לגדל אותם. הרבנית והגיניקולוגית ד"ר חנה קטן משתפת איך זה להיות אמא למשפחה מרובת ילדים, נותנת טיפים ועצות בכדי לשמור על חיוך גם כשמורכב. וגם; איך מתמודדים עם מה שפחות מדובר בכל תהליך הלידה – הפלות ולידות שקטות.

"זה משהו קיומי. אני חושבת שזה שהקב"ה נתן את מצוות "פרו ורבו" לגברים זה בגלל שהם עובדים עם השכל. אצל הנשים מדובר במשהו מעבר לשכל, משהו שבוער בהן וזה גדול מעליהן. זו עובדה שחוצה מגזרים וגם נשים שיש להן כל מיני "עטיפות", בסופו של דבר זה שם", מסבירה קטן על הצורך הגדול בהבאת ילדים לעולם.

https://tovnews.co.il/20250-2/

היא מוסיפה שכל אותן אלו שמכריזות בגלוי שהן לא רוצות ילדים ומצטרפות לתנועות "אל-הורות" למיניהן זה בסך הכל הרבה פרופגנדה ומעט מאוד טבע. לטענתה טבעה של האישה הוא לרצות ילדים. "מי שלא רוצה או טוענת שהיא לא רוצה היא רחוקה מהטבע שלה, היא מסכנה וצריכה להתקרב".

היא מדגישה כי למרות שעל פי דעתה האישית יש שמחה ואושר גדול בהבאתם של ילדים מרובים לעולם, היא לא מחליטה בעבור האישה מה המספר שצריך להיות. "קודם כל אני כרופאה לא מדברת על הרבה ילדים, אני עוזרת לנשים בסייעתא דשמיא להיכנס להריון. שוב, צריך לדעת שברכת הילודה לא ברורה מאליה, יש הרבה מאוד נשים שהיו שמחות אם היה להן קשה עם הילדים. הקושי הראשוני הוא בכלל בלהביא אותם וישנם 10% מהאוכלוסייה שנמצאים במקום הזה ועוברים מדורי גיהנום בכדי להגיע לשם. אני לעולם לא אגיד לאישה ללכת להוליד ילד, אם זה לא בא מתוכה. אישה צריכה להתפלל ולייחל לכך שזה יקרה אחרת זה לא נכון לה".

https://tovnews.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%a0%d7%aa/

הרבנית אומרת שקיים באישה צורך גדול ולמרות כל הקשיים בסופו של דבר היא רוצה ללדת, הקושי של הלידה מחייה אותן. לדעתה, ברגע שקשה לאישה זה אומר שהיא לא על מקומה וצריך לראות מה קשה לה ובמה אפשר לעזור לה. הרבנית ממשיכה לגבי הבעיה ה"טכנית" שנקראת "שעות אחר הצהריים". היא מודה שמדובר בשעות הכי מאתגרות שיש, כיוון שזה הזמן בו נשים חוזרות מהעבודה מה שלא תמיד היה כך בעבר. האישה נכנסת לקריירה העיקרית שלה בבית והיא חסרת כוחות, הילדים רוצים את שלהם ומגיע להם. "הפתרון שלי הוא לקחת איזו ילדה שתעזור לך, שאת תמשיכי להיות האמא והיא קצת תעזור לך, עם הכלים, אמבטיות ושאר מטלות הבית. כך את אמא רגועה ושמחה והשעות הללו הופכות לשעות של תענוג. נכון שזו השקעה כלכלית אך היא מחזירה את עצמה בגדול".

היא משתפת באופן אישי על השוני הקיים בין ההורות של הדורות הקודמים לבין הדור של היום. "היום בהורות וזוגיות הם טובים הרבה יותר מאיתנו. אנחנו במקום מאוד גבוה ורוצים שהכל יהיה במקום מעמיק, מחובר ומדויק. אני מכירה בבית שלי שיש לי כמה דורות של ילדים, סך הכל יש לי ילד בן 41 וילד בן 20, מדובר בעשרים שנה ביניהם אבל זה שלוש דורות. אני מכירה את דורות הילדים שהיו מאוד צייתנים והאימהות הייתה מאוד הישרדותית וכך גם ההורות והזוגיות. אני מכירה את המעבר שיש היום שיוצר בלבול אך מצד שני זו איזושהי תנועה שאומרת "אנחנו רוצים יותר, תובעים יותר, דורשים יותר הכלה ואנחנו נראה לך מה תצטרכי להכיל"".

https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%90%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%aa%d7%a7%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%95%d7%94/

לטענתה של הרבנית ה"אימהות" האמיתית מתחילה רק כאשר הילד כבר יכול לעשות דברים בעצמו ולא כאשר הוא עדיין תינוק חמוד בעריסה או בעגלה. "אני תמיד אומרת שאימהות צעירה זה פרומו, כיוון שנולד תינוק הקב"ה "עובד עלינו" ועושה מעין טריק. הוא מביא אותו בצורה שאנחנו פשוט מתחברים לכל דבר בו כדי שנוכל לטפל בו, אחרת לא היינו מטפלים בו. בסופו של דבר טיפול בתינוק זה לא אימהות, זה תעתוע. כי הוא עושה מה שאת רוצה ותמיד נמצא לידך או בקרבתך. להיות אמא זה לא זה, זה "לשחק עם בובות", לתת לו להתרחק. הוא לא תמיד לובש מה שאת רוצה, לא אומר מה שתמיד את רוצה והוא יכול לחרפן אותך לגמרי. את שם ואת מאמינה ומכילה וזו האימהות וכך גם אותו דבר בזוגיות".

בנוגע לעצירה בין הילדים אומרת הרבנית כי כל מקרה לגופו ובין הריון להריון רוב הנשים זקוקות להפסקה. היא מסבירה כי מדובר בתופעה שהשתנה עם השנים אבל כיום הנשים כנראה יותר מודעות לעצמן. היא מבהירה מעבר לכל ספק שאין בכך שום בעיה הלכתית, אלא להפך זה ושמדובר בחלק ממצוות פרו ורבו, לגדל את הילדים שיש אישה כוחות, שהיא מרגישה טוב ושיש לה רצון. היא מוסיפה שבאופן עקרוני מדובר למעשה בדבר נורמטיבי לחלוטין ושכאשר אישה אומרת לה ש"זהו" היא לא נכנסת לתמונה ולא שופטת אותה בכלל, כי מדובר בעניין של האישה בלבד.

יחד עם זאת מוסיפה הרבנית כי היא חושבת שילודה זו מתנה ובאופן אישי היא מודה לקב"ה שילדה את ילדיה בדור בו ילדה אותם. "כך לא שאלתי האם זה טוב לי והאם אני רוצה את זה. לא אמרתי לעצמי מה איתי ומה עם השאיפות האישיות שלי, כיוון שזורמים עם האידיאלים הגדולים ולדעתי הרווחתי בגדול. לא הייתי מוותרת על אף אחד מהם, יחד עם כל הקשיים".

https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%92%d7%93%d7%9c-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa/

בנוגע לנושא הכאוב בעבור נשים רבות שרוצות להיכנס להריון, מתוודה הרבנית. "אני חוויתי "לידה שקטה" בעצמי. למרות כל הילדים שהיו לי זה לא שינה כלום והייתי באבל גמור. זו ציפייה גדולה ואת מ"איגרא רמא לבירא עמיקתא" מרגישה שפשוט את בנפילה וכל החלומות נגוזו". היא מסבירה שמה שעוזר לכל אותן נשים להתמודדות זה להיכנס שוב להריון ולצאת בידיים מלאות. לדעתה צריך לתת מקום ואפילו מקום משמעותי לכל אחד מבני הבית לחוות את האובדן, יש כאלו שאפילו יושבים מעין "שבעה" וכך הם מתמודדים עם הכאב.

בנוגע ל"הפלות חוזרות" מסבירה הרבנית כיצד צריך להתמודד מבחינה אישית, נפשית ורוחנית עם הקושי. "האישה מאבדת את הביטחון בעצמה כיוון שהיא אינה בטוחה איך זה הולך להיגמר. צריך להרגיע ולדעת שהכל מהקב"ה ובמרב הפעמים זה מסתיים בלידה ולא בהפלה, זה המיעוט של המקרים. אפשר גם לנסות לברר למה זה קרה וגם להבין שילד שהגיע לעולם בצורה של הפלה זה לא ממש "ילד" זו נשמה שירדה לעולם והייתה לכך ממשות וזה לא היה לחינם. זה לא פשוט והיום יש לכך הרבה יותר תשומת לב ואפילו יש לכך מרפאות ייעודיות בכדי להתמודד עם זה".

https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%aa/

ועוד טיפ קטן מהרבנית בנוגע לגידול הילדים – משימה לא פשוטה כלל בעבור נשים רבות. "להחזיק חזק זו התנועה הנכונה. זה להגיד אני רואה את הדרך. בדיוק גמרנו פרשת מסעי, אנחנו במסע אבל אני רואה את ארץ ישראל שמה. אני יודעת שהמריבה הזו תיגמר והילדים האלו ילכו לישון ובסופו של דבר אני רואה אותם מקימים את הבתים שלהם, מאז שהם נולדו. זה מה שנותן לנו את הכוח".