ד”ר יעקב בן שמש טוען כי ישראל נמצאת בעיצומו של מהלך פוליטי-משפטי עמוק שבו חלוקת הסמכויות מוטה מראש לטובת מערכת משפטית שאינה נבחרת, על חשבון נציגי הציבור. לדבריו, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, משחק בקלפים שחולקו לו, אך אלו קלפים מוחלשים – לעומת הכלים החזקים שמרוכזים בידי גורמים משפטיים.

מה שמניע את ההתנגדות הציבורית למהלכי הממשלה איננו דאגה לדמוקרטיה, אלא חרדה מכך שכוח שלטוני עובר לידי המחנה הפוליטי הלא נכון. ככל שנבחרי הציבור נוטים ימינה, כך מתגברת ההתנגדות לשלטונם – תוך טענות שמדובר באיום על המערכת. למעשה, מדובר בחשש משינוי סדרי עדיפויות ולא מחשש אמיתי לדמוקרטיה.

בן שמש מצביע על האבסורד שבטענות נגד סמכויותיו של שר לביטחון לאומי, כאילו הפעלת מדיניות משטרתית על פי סדר יום נבחר תהפוך את המדינה לדיקטטורה. מנגד, כאשר הפיקוח המשפטי מוטה פוליטית, אין כל דרישה לאיזון. היועצת המשפטית לממשלה, לדבריו, פועלת מתוך שיקולים ערכיים ופוליטיים, מבלי להודות בכך.

לדברי בן שמש, הכוח הופקע מנבחרי הציבור – והועבר למערכת משפטית שפועלת בלי שקיפות פוליטית אמיתית. אם אין דיון עקרוני על גבולות המחאה, פיקוח משטרתי או סמכויות היועמ”ש – לא מדובר עוד בוויכוח משפטי אלא בשאלת ריבונות.