ח"כ טלי גוטליב מביעה עמדה בלתי מתפשרת ביחס לנעשה ברצועת עזה. מבחינתה, לא קיימת הבחנה בין מעורבים ללא מעורבים בלחימה, כאשר מדובר באזרחים שבוחרים להישאר באזורי הקרבות, מסרבים לשתף פעולה עם כוחות המודיעין הישראליים או פשוט מתעלמים מהוראות פינוי הומניטריות שהועברו להם על ידי צה"ל.

לדבריה, כל מי שנשאר בצפון הרצועה ביודעין, לאחר שישראל הכריזה על אזורי בטחון בדרום, לקח על עצמו סיכון ביודעין. כל אדם שלא מעביר מידע על מיקומם של חטופים – אינו נחשב חף מפשע. בעיניה, זו איננה עמדת קיצון – אלא תגובה הולמת מול אויב אכזרי שמחזיק ילדים כבני ערובה ואזרחיו משמשים לו מגן אנושי.

גוטליב מותחת ביקורת חריפה כלפי קולות מתוך ישראל עצמה, שלדבריה מוציאים את דיבת המדינה וחייליה רעה בעולם. כשהם מציגים את לוחמי צה"ל כרוצחים סדרתיים או כחיילים שיוצאים למסע הרג, הם מחזקים את אויבי ישראל ומשמשים הצדקה לקמפיינים אנטי־ישראלים בזירה הבינלאומית.

בהקשר זה, היא תוקפת את הגישה לפיה יש להכניס סיוע הומניטרי לרצועה ללא תנאים. לדבריה, כל עוד החטופים לא שוחררו – ישראל לא צריכה להכניס אפילו לא גרגר קמח. היא רואה בכך ביטוי לעמידות לאומית: עמידות מוסרית, ערכית וביטחונית.

גוטליב אינה מהססת להטיל אחריות ישירה גם על קובעי המדיניות. לדבריה, הסכמה לאפשר שליטה של גופים זרים באזורים הומניטריים בעזה – מבלי להציב תנאי סף של שחרור החטופים – היא שגיאה חמורה, שגם אם נבעה משיקולים בינלאומיים מול ארצות הברית, אינה מוצדקת מבחינה מוסרית.