הארכיון של אלי כהן, מרגל העל הישראלי שהוצא להורג בסוריה, הגיע לישראל – אך לפי איש המוסד לשעבר אבנר אברהם, מדובר בהישג סמלי יותר מאשר מודיעיני. המוסד הוא זה שהביא את החומר, ופעולתו היא חלק ממאמץ רחב יותר שנמשך שנים לאיתור שרידי גופתו והשבתם לקבורה בישראל.

המסמכים שנמסרו כוללים כ־2,500 פריטים, אך לא כוללים כל רמז ממשי למקום קבורתו. עצם העובדה שהמוסד פרסם את דבר קבלת הארכיון מבלי לחשוף גילוי דרמטי – מצביעה על כך שאין במסמכים מידע קריטי בנושא. אברהם מדגיש שהמבצע נמשך – אך נראה כי היעד המרכזי, השבת הגופה, עדיין רחוק מהשגה.

המשמעות המרכזית של הארכיון היא סנטימנטלית. לצד המסמכים נמצאים גם חפצים אישיים של כהן, שמחזירים למשפחתו פריטים מהעבר שנותק באכזריות. המוסד כבר הצליח בעבר להביא את שעון היד של כהן – וכעת, עם הארכיון, מתקבעת עוד פיסה מהזיכרון הלאומי.

עם זאת, נסיבות נפילתו של אלי כהן ממשיכות להיות נתונות בערפל. המוסד ימשיך למפות, לסרוק ולנתח כל פרט – בתקווה להגיע יום אחד גם למנוחתו האחרונה של האיש שהפך לאגדה.