איש השב”כ לשעבר, יזהר דוד, משרטט תמונת מצב עגומה אך ריאליסטית של הזירה הפלסטינית. לדבריו, רעיון הטרור נטוע עמוק בתוך הלאומיות הפלסטינית, והוא אינו תולדה של תנאים משתנים אלא של אידיאולוגיה מתמשכת. מאז שיצאה קבוצת היהודים הראשונה מהחומות בירושלים – כך הוא קובע – החל גל הטרור נגד התנועה הציונית, והוא נמשך בגלים עד היום.

דוד טוען כי לא ניתן לנצח את הרעיון הפלסטיני באמצעים צבאיים בלבד, אך ניתן לנהל את האיום ולשלוט בו. הוא סבור ששליטה ביטחונית מאפשרת לישראל להחליש את חמאס ולמנוע ממנו להתעצם, אך במקביל – יוצרת מציאות של השלמה עם רמת אש יומיומית מסוימת.

לדבריו, מה שהוקם בעזה הוא מפלצת שחיה בתוך מעגל של טרור – לא כאירוע חריג אלא כמעט כתופעה טבעית, כמו זריחת השמש בכל בוקר. במבט היסטורי, הוא מצביע על קו רציף של פעולות טרור מאז סוף המאה ה־19 ועד ימינו, ורואה בכך תוצאה ישירה של ההכרה הערבית בכוונה הלאומית היהודית.

עבור מדינת ישראל, כך עולה מדבריו, האתגר אינו בהבסת הטרור לחלוטין – אלא בהפחתתו לרמה שניתן לחיות איתה מבלי לוותר על עקרונות הריבונות והביטחון.