משה פייגלין מתייחס לאירועי השביעי באוקטובר, ומצביע עליהם כרגע שבו נחשפה התהום – אך גם נפתח פתח של תודעה חדשה. לדבריו, למרות הזוועה הקשה שחוותה ישראל, יש במאורע גם מימד של נס טקטי, כזה שאפשר חילוץ מיידי ותגובה חדה של מערכת הביטחון. בעיניו, ההתעוררות שחולל האסון הזה שינתה את היחס כלפי ההנהגה המדינית והצבאית – ומחייבת את הציבור כולו להתייצב מאחוריה בעת הזו.

פייגלין סבור שההחלטות שנעשו לאחר התקיפה לא היו רק טכניות, אלא נגעו בליבה של ההנהגה הישראלית, שנאלצה להתמודד עם שאלות קיומיות. הוא מדגיש כי אי אפשר לייחס את מה שאירע לרצון מתוכנן – אבל אי אפשר גם להתעלם מהשינוי העמוק שקרה בעקבותיו. אותו רגע טראגי הפך, מבחינתו, גם להזדמנות של התפקחות – מצד הציבור, מצד המערכת, ואף מצד ראש הממשלה עצמו.