גלי בת חורין,  טוענת שהקרב שמתחולל בישראל איננו רק ביטחוני או פוליטי – אלא תודעתי. לדבריה, ישראל נמצאת בנקודת מבחן היסטורית: האם תבחר להיאבק על זהותה ועל זכות קיומה, או תמשיך להיגרר אחרי שיח מתנצל שמערער את עצמה מבפנים.

בת חורין מתארת תהליך שבו מוסדות מדינה, חלקים מהתקשורת ואנשי רוח משפיעים תורמים לפרימת הסיפור הציוני דרך שפה של אשמה, התנצלות וניכור למורשת. בעיניה, מי שאוחזים בריבונות הפורמלית מפחדים להשתמש בה, מתוך חשש מהביקורת ולא מתוך עקרון.

היא מציבה מנגד את האסטרטגיה של טראמפ ונתניהו – ומכנה אותה מהלך מודע, חד ובלתי מתנצל. לדבריה, שניהם הבינו שמול אויב אידיאולוגי כמו איראן או חמאס, נדרשת לא רק עוצמה צבאית אלא מסר ברור: אנחנו כאן בצדק, לא במקרה. טראמפ, לדבריה, איפשר לנתניהו לפעול ללא כבלים דיפלומטיים מיותרים, מתוך הבנה של הסיפור היהודי והצורך המוסרי לעמוד מול ציניות בינלאומית. נתניהו, בתפיסתה, ניצל את הרוח הזו כדי להוביל קו מדיני שאינו ממתין לאישורים – אלא יוזם. ברגע שישראל מחזירה לעצמה את תחושת הצדק – היא מפסיקה להתגונן ומתחילה להכתיב. כל עוד היא מפקפקת בעצמה, היא מייצרת ואקום שהאויבים ממהרים למלא.

גלי בת חורין קוראת לשיח חדש – כזה שלא מפחד מהמילה “לאום”, שלא מתנצל על קיום יהודי ריבוני, ושמחזיר את האחריות לידי הציבור שמבין מהי המדינה הזו באמת.