שלום וברכה, כאן הרב איתי אסמן.

לאחרונה יצא ספר הקומיקס ״הגיע הזמן 10״ בסדרת הקומיקסים המוכרת של נתנאל ובת-אל אפשטיין שמנגישים ענייני אמונה ויראת שמיים לנוער עם איורים מיוחדים וחוש הומור מיוחד וחשבתי שזו הזדמנות טובה לדבר עם נתנאל על הדרך בה הוא התחיל לעסוק בתחום ומאיפה הוא מביא את ההשראה לקומיקסים שלו.

איך הגעת לעולם הקומיקס וכמה זמן אתה עוסק בזה?

התחלתי לקרוא קומיקסים כשהייתי בן 8 באנגליה. בכיתה ו’ התחלתי לכתוב קומיקסים קצרים, שהתפרסמו בעיתון ה-Jewish Telegraph של צפון-מערב אנגליה.

כשהייתי בן 13, במהלך חופשה משפחתית בסקוטלנד, המצאתי סדרת קומיקס משלי על חברת הצלה בהרים של סקוטלנד, הכי אוניברסליים שיכולים להיות, בלי שום אזכור לשום דבר יהודי, לא מיניה ולא מקצתיה, כי רציתי שהם יכבשו את עולם הקומיקס ויהפכו ללהיט בינלאומי.

אבל כשהייתי בן 16, נרצח בפיגוע חבר משפחה, יוני ג’סנר הי”ד, שהקדיש את כל חייו הקצרים (הוא נרצח בגיל 19) לחיזוק הקהילה היהודית בסקוטלנד, בעיקר את הנוער. התחלתי להבין שהכשרונות שה’ נתן לי לצייר ולהצחיק לא יכולים להתבזבז על קומיקסים סתמיים שאמורים להביא לי סתם כסף וכבוד. אני צריך להמשיך בדרכו של יוני, ולחזק יהודים על ידו.

 ⁠מה המטרה שלך בכתיבת הקומיקסים?

להיות כמו אברהם אבינו ושרה אימנו: להזין את הנפש הבהמית בכל מה שהיא אוהבת, ואז לרומם את זה להבנות רוחניות שיקרבו אנשים לה’.  בקומיקס זה אומר – עלילה דרמטית, אקשן, מקוריות והמון המון הומור, כשהכל מושתת על המסר שאני רוצה ללמד בעבודת ה’.

בנוסף לכך, להראות איך אמונה ותורה מתממשים בפועל בחיים של הדמויות, בעליות וירידות, בקשיים ונפילות שמובילות להתחזקות וכו’. גם סיפורי צדיקים על קדושי עליון חשוב לי להציג באופן אנושי, שאפשר להזדהות וללמוד מהם, ולא רק לחשוב שמדובר במלאכים שאין לאדם הפשוט שום דרך להגיע למעלתם.

מה האלמנטים הכי חשובים שאתה ניגש לצייר את העלילה?

העלילה מתחילה קודם כל מהמסר. אחרי שברור לי איזה כלי אני רוצה ללמד בעבודת ה’, אני יכול להתחיל לבנות עלילה שתמחיש את זה.

חשוב לי לציין שלרוב, אני לא יודע מה העלילה תהיה במלואה בהתחלה. ואם להיות יותר כנה, לרוב, אין לי מושג מה הולך לקרות בעמוד הבא. אני מתפלל לחונן לאדם דעת על כל עמוד, וכמו המן שירד במדבר, אני מקבל בד”כ רעיונות כדי למלא עבודה של יום אחד. ועל העמוד הבא, אני צריך להתפלל מחדש.

אתה מקבל תגובות על הספרים שלך מהציבור?

בשנים הראשונות, לא קיבלנו אף מילת תגובה. בהתחלה, אשתי בת-אל ואני חשבנו שאנחנו משקיעים את כל העמל והתפילות האלו בספרים האלו, ובסוף אף אחד לא קורא אותם.

בשנים האחרונות, התחלנו לגלות שהספרים דווקא מאוד אהובים, בעיקר כשאני מעביר שיחות בבתי ספר וספריות ברחבי הארץ, ואז בכל פעם שאני מתחיל שיחה ושואל אם יש פה מישהו שמכיר את הספרים שלנו, אני נדהם לראות מאות ידיים מורמות בכל פעם. זה נס שעוד קשה לעכל אותו.

על מה הסיפור הפעם ב״הגיע הזמן 10״?

העלילה מספרת על משפחת יומטוב, שמוצאת כבש-זמן מדבר בשם עזריאל, שעושה קפיצות בזמן. בכל ספר, הדמויות מתמודדות עם אתגר במציאות של ימינו, ומוצאים את עצמם נזרקים לתקופות שונות בהיסטוריה של עמנו, חווים את תהפוכות העבר וחוזרים מחוזקים להווה.

בספר הזה, המשפחה, שבספר הקודם עברה לתל אביב לעסוק בקירוב לבבות, מתמודדת עם האווירה הקשה של עליית הפרוגרס והמאבק נגד הזהות היהודית של המדינה. הדמויות מוצאות את עצמן בתקופות מקבילות בספר יהושע ומלכים, ואף במתקפת הפתע מעזה שבתחילת ספר שמואל שמקבילה באופן מדויק להחריד למה שעברנו בשמחת תורה תשפ”ד.

הדמויות חוזרות להווה ומגלות שבנתיים פרצה המלחמה הנוכחית, ביחד עם התעוררות רוחנית מסחררת  בעם ישראל, שפתאום מלא באחדות, עוצמת ואמונה. ההרפתקאות שהם עברו בימי התנ”ך נותנים להם ולנו מבט מחזק ואופטימי שכל מה שאנחנו עוברים זה בוודאות מוביל לקידום הגאולה השלמה.

בספר הבאת קטעים מההפגנות והמחאות, הספר מיועד לילדים, האם זה לא מורכב מידי לילדים לעסוק בזה?

כשהציעו לנו לכתוב על הנושאים האלו, היינו קרועים. בת-אל נלחצה מזה במיוחד, והעדיפה שנרד מהרעיון. אני, ששירתי אז במילואים בהגמ”ר, חששתי מאוד לכתוב על דברים שעדיין קורים, כשאנחנו עדיין בתוך הסיפור ולא יודעים לאן הכל הולך. מה גם שהטבח הנורא שהתחיל את המלחמה הוא כל כך טראומטי, ורגיש,  שאיך אפשר לכתוב על זה, מבלי שיעצים את הכאב והזעזוע?

מצד שני, אמרו לנו: המצב הוא כזה שאין ילד בכל הארץ שלא כבר מושפע מכל זה. יש מפונים, יש פצועים,  יש משפחות חטופים – בואו תתנו להם כלים להתמודד!  מה יותר חשוב מלחזק את עם ישראל בזמנים כאלו?

בנוסף לכך, המסר שההפגנות והקרע שבעם הם לא באמת משקפות את המצב של עם ישראל, שגם אם קומץ מפגינים תופסים את התקשורת ומערכות מסויימות בציבור – בפועל, עם ישראל רובו ככולו שמח וגאה בזהותו ואמונתו – זו סנגוריה עצומה על העם שלנו. ועל הנוער והחיילים שלנו בפרט.

המהפך מ”דור הטיקטוק” שנתפס כרדוד ומכור למסכים -לבין פרץ הגבורה ומסירות הנפש על העם והארץ שהתגלה בתחילת  המלחמה – זה פלא שחייבים להעצים אותו! וברמה האישית, האגואיסטית שלי, כל כך התגעגעתי לעבוד עם הדמויות האלו, כל כך רציתי לצלול איתם לעוד הרפתקה, שהיה לי קשה לסרב.

הזכרנו לעצמנו שזו לא הפעם הראשונה שה’ מנחית עלינו משימה שנראית גדולה עלינו בהמון מידות, ולכאורה בלתי אפשרית. היה פחד אימים גם לכתוב קומיקס על ספר התניא, על ספר המצוות לרמב”ם, על גדולי החסידות, וכן הספר הקודם בסדרה על קירוב לבבות בתל אביב. ובכל הפרויקטים האלו, התפללנו והאמנו שאם ה’ מאמין בנו, אנחנו צריכים להאמין בו ולעשות את זה.

והתוצאות בכל הספרים הנ”ל היממו אותנו לטובה!

ולמרות שהנושא של הספר הזה הפחיד אותנו יותר מכל, ידענו שה’ יעזור, ויהיה טוב.

תכלס איך עשינו את זה?

הרבה עדינות, הרבה לימוד זכות משולב עם הכאב על איך שחלק מאחינו מתנהגים… וקצת הומור עוזר גם לבלוע דברים מרים וקשים.

“כפית סוכר עוזרת לגלולה המרה להיבלע”

איך אתה מוצא את הקטעים בתנ״ך שרלוונטים למציאות דורנו?

ראשית, התורה היא נצחית, והיא דבר ה’ אלינו לכל מצב ותקופה. כשמטים אוזן ומקשיבים למה שיש לה להגיד לנו, לא קשה לראות איך הכל מתחבר לחיים שלנו. זה באופן כללי.

ספציפית לספר הזה, זה עבד הפוך: פרצה המלחמה, היו שמירות ארוכות אל תוך הלילה, וחיפשתי שיעורים לשמוע תוך כדי. רציתי מהלך של שיעורים בהמשכים, לא רק שיעורים באקראי על נושאים שונים.

אז התחלתי סדרת שיעורים על ספר שמואל של הרב מנשה וינר, מישיבת מעלות.

ובשיעור על פרק ד’ – נדהמתי לגלות שמתוארת שם מתקפת-פתע מעזה, שכללה שבויים, חטופים, טבח נוראי באזרחים, וכיבוש יישובים, בדיוק כמו מה שעברנו בשמחת תורה! (האירועים מתוארים בספר שמואל בתמצות רב, אבל הרב וינר, כדרכו, עם הראייה הרחבה שלו בתנ”ך, צירף מקומות אחרים בתהילים ובירמיהו שמשלימים את התיאורים של מה שקרה שם).

והמתקפה הזאת באה כניפוץ של קונספציה של 300 שנות ספר שופטים!

וזה לא היה שיעור באקטואליה. זו הייתה הקלטה של שיעור מלפני 20 שנה!

זה לגבי הפן היותר בטחוני של המתקפה. לגבי הפן הרוחני – המהפך הגדול שהחברה הישראלית עברה, מעליית הפרוגרס ומלחמה נגד הזהות היהודית עד להתעררות האדירה שפרצה מהעם – הייתי ממש תקוע. התייעצנו עם רבותינו והם כיוונו אותנו לימי אחאב, איזבל ואליהו הנביא בהר הכרמל.

מה המסר המרכזי שאתה רוצה שיעבור לילדים מהקומיקס הנוכחי?

א. אמונה בעם ישראל – לא משנה מה מציגים לנו בתקשורת, מעל ומתחת לפני השטח בוער בנו לב יהודי, שאוהב את עמו, אלוקיו ומורשתו.

ב. אל תהי בז לכל אדם – גם מי שנראה לך הכי אדיש ויבש יכול להתגלות ברגע כגיבור-על שמוסר את כל חייו ונפשו בשמחה עצומה על עמו וארצו.

ג. נצחיות התורה – טרנדים עולמיים ורעיונות פוסטמודרניים יבואו ויחלפו, אבל תורת ה’ תמימה ואמת לעד! אשרינו שאנחנו זוכים לאחוז במוחלטות האלוקית של תורת ישראל

ד. המשברים והקשיים לא עוצרים את הרכבת לגאולה, הם דוחפים אותה קדימה! אסון שמחת תורה וכל מחירי המלחמה הנוראיים הם קשים מנשוא, אבל זה הכל מוביל אותנו לשלב חדש בגאולתנו. לא ליפול, לא להתייאש, להחזיק חזק ולהיות בטוחים וגאים שלשם הכל הולך!

הגיעו תגובות מהקומיקס האחרון?

כן. כל מי שהגיבו לספר אמר שזה חיזק וריגש והצחיק והפליא אותם. אנשים בעיקר התפעלו מהקישור המדוייק בין התמונה התנ”כית לבין תמונת המצב של ימינו, וכמה כוח זה נותן.

אנחנו מקבלים את המחמאות האלו בשמחה, אבל גם בענווה, בידיעה שזה לגמרי לא אנחנו. הספר הזה, כאמור, גדול עלינו בהרבה מידות. הכל מאת החונן לאדם דעת, ברוך הוא! אילולי הסיעתא דשמיא, הספר הזה היה יכול להיות רע מאוד. כמו בספרים קודמים – אנחנו עומדים המומים מהתוצאה שה’ זיכה אותנו בה, שמחים ומודים על הזכות להיות הכלים שדרכם זה הגיע.

וגם על ההנאה הצרופה שבעצם הכתיבה והציור. תודה, בורא עולם!

יש כבר רעיון לקומיקס הבא?

כרגע, אנחנו מנסים לקדם את הספר השלישי בסדרת “איזהו גיבור”, בשם  “סביב השעון”, אבל קשה להתקדם, כשאני שוב ושוב במילואים.

האם יהיה עוד ספר בסדרת “הגיע הזמן”?

הלוואי שיהיו עוד 100, אבל זה לא ממש תלוי בנו. “ראש יהודי” הם מפיקי הסדרה, ואחד האתגרים הגדולים בהפקת ספר שכזה היא העלות הגבוהה של מימון חודשי עבודה רבים ועלויות ההדפסה. התורמים הצדיקים שהקדישו את הספר הזה ליקיריהם מאוד הקלו בהוצאתו לאור. אם יהיו תורמים נוספים בהמשך – בהחלט יוכל להיות גם ספר 11 בסדרה.

רבבות ילדים, נוער והורים ישמחו לזה, אבל נראה לי שאנחנו נשמח יותר מכולם.

הרב איתי אסמן. 

לרכישת סדרת הספרים כולל הקומיקס האחרון לחצו כאן