לדברי הרב ראובן פיירמן, ההתפעלות הגוברת של אומות העולם מהיכולות של עם ישראל אינה מספיקה כל עוד לא חל שינוי מהותי בזהותם הרוחנית. מבחינתו, כל עוד הגויים ממשיכים בעבודה זרה ואינם שבים בתשובה, אין בכוחם להגיע למדרגת כפרה או סליחה אמיתית.

פיירמן מבטל את הערכתם לישראל כשהיא באה תוך המשך של תועבה ועיוות רוחני. המצב הנוכחי, בו הם עדיין דבקים באמונותיהם אך מגלים התרשמות מישראל, מזכיר בעיניו מצב של “טובל ושרץ בידו” – פעולה חיצונית של התקרבות שאין לה תוקף פנימי או מוסרי.

הרב מדגיש כי שינוי אמתי מצידם יגיע רק כאשר יכירו באופן מלא בגדולת עם ישראל, ויבקשו לסייע לה מתוך ענווה אמתית. רק אז יתקיים בהם הפסוק: “אז יאמרו בגויים הגדיל ה’ לעשות עם אלה”.