ביום חמישי, יומה הראשון של שנת 2026, נכנס זוהרן ממדאני לתפקידו כראש עיריית ניו יורק – התפקיד המוניציפלי החזק והמשפיע בעולם המערבי. כבר בטקס ההשבעה בחר ממדאני לשדר מסר אידאולוגי ברור: הוא קיים את הטקס בתחנת הרכבת שמתחת לבניין העירייה, ונשבע אמונים על ספר קוראן שמקורו בסוריה. לא מחווה סמלית תמימה – אלא הצהרת כיוון.

כבר ביומו הראשון בתפקיד חתם ממדאני על שני צווים מדאיגים במיוחד בכל הנוגע ליחסה של העיר ניו יורק למדינת ישראל ולמאבק באנטישמיות. הצו הראשון ביטל את החלטת קודמו, אריק אדאמס, לאסור החרמה או ביטול השקעות בישראל (BDS). הצו השני ביטל את הצטרפות העיר לברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) – הגוף המרכזי בעולם המגדיר מהי אנטישמיות מודרנית. מנגד, ממדאני בחר להשאיר על כנו את המשרד למאבק באנטישמיות, שהוקם רק חודשים ספורים קודם לכן.

הצעדים הללו מדאיגים – אך אינם מפתיעים.

לאורך כל קמפיין הבחירות שלו הקפיד ממדאני לנקוט קו עוין כלפי מדינת ישראל: הוא סירב להכיר בה כמדינת הלאום של העם היהודי, איים כי יפעל למעצר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אם יגיע לניו יורק, בטענה ל”פשעי מלחמה”, ובאופן עקבי נמנע מלהגדיר את חמאס כארגון טרור. מדובר בעמדות שאינן שוליות או אמירות אגב – אלא תפיסת עולם מגובשת.

אך האבסורד הגדול והכואב ביותר בסיפור הזה הוא לא זהותו של ממדאני – אלא זהותם של חלק ממצביעיו. על פי נתונים שפורסמו, כ־33% מיהודי ניו יורק הצביעו לו. אין מנוס מהמסקנה כי מדובר, ברובם, בדור צעיר שעבר בעשור האחרון תהליך אינטנסיבי של אינדוקטרינציה פרו־פלסטינית, אנטי־ישראלית ולעיתים גם סלחנית כלפי טרור – תחת כסות של “פרוגרסיביות” ו”צדק חברתי”.

כאן נדרשת מדינת ישראל להתעורר. כמדינתו של העם היהודי וכביתו הלאומי, עליה לפעול בזירה ההסברתית, החינוכית והתודעתית מול הקהילות היהודיות בתפוצות – ובעיקר מול הדור הצעיר. מדובר באתגר קשה אך הכרחי, ויש בכוחנו להתמודד עמו אם רק נבחר בכך.

ואם לא די בצעדים שנקט ממדאני כלפי ישראל, הרי שמינויו של עו״ד רמזי קאזאם ליועץ המשפטי הראשי של העיר מוסיף נדבך מדאיג נוסף. קאזאם ידוע בעמדותיו האנטי־ישראליות ואף היה חלק מצוות ההגנה של פעיל אל־קאעידה שהורשע במעורבות בפיגוע טרור לפני כ־24 שנים. זה אינו מינוי טכני – אלא איתות ברור לאן פני ההנהגה העירונית מועדות.

המסקנה הכואבת ברורה: ניו יורק נכנסת לשלב מתקדם של רדיקליזציה אידאולוגית, שבמרכזה איסלאמיזציה פוליטית ודמוניזציה של היהדות ושל מדינת ישראל. מחריד לראות כיצד העיר שבה חיה הקהילה היהודית הגדולה בעולם משנה את פניה – ויש יסוד לחשש כי מדובר בתהליך שקשה יהיה לעצור.

בחירתו של ממדאני אינה אירוע מנותק, אלא חלק ממגמה עולמית רחבה: עליית אנטישמיות גלויה בערים הגדולות במערב, תחת חסות פוליטית, אקדמית ותרבותית. השאלה המתבקשת היא פשוטה – אך מטרידה: מה צופן העתיד ליהודי ניו יורק?

אין לי תשובה חד־משמעית. ימים יגידו. אך דבר אחד כבר ברור: להיות יהודי, ישראלי – או אפילו תומך ישראל – בניו יורק של זוהרן ממדאני, הפך למסוכן יותר משהיה בעבר.

ולמרות הכול, צריך לומר זאת בקול ברור: שנאה, הסתה ושטיפת מוח לא ניצחו את העם היהודי בעבר – וגם לא ינצחו אותו בעתיד.

עידן מאראש, פעיל חברתי, איש תקשורת, בעלים ומגיש הערוץ האינטרנטי ״שובר חומות״ ביוטיוב, מרצה, פעיל מרכזי במאבק למען שיוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל ופובליציסט