יזהר ליפשיץ, בן קיבוץ ניר עוז, אומר כי בעבר הקיבוצים בעוטף לא הצליחו להזדהות עם כאבם של מפוני גוש קטיף.

לדבריו, אז החמיצה החברה הישראלית הזדמנות להבין לעומק את תחושת העקירה והאובדן שחוו המתיישבים.

כיום, הוא מציין, יחסו כלפי המתיישבים ביהודה ושומרון מורכב ומכיל יותר, גם אם אינו מסכים בהכרח עם דרכם, הוא מביע הערכה לעמידתם ולמחויבותם.

ליפשיץ מוסיף בצער על כך שעם ישראל לא השכיל לנצל את כור ההיתוך של השירות הצבאי, כבסיס מלכד ומאחד בין חלקי החברה, ומביע תקווה כי בעתיד ניתן יהיה לכונן שיח כן ומשמעותי בין הקצוות הפוליטיים השונים בחברה הישראלית.