איש התקשורת חנן עמיאור תוהה מה מקור האובססיביות שמלווה את מסע הרדיפה נגד דוד זיני, החוזר ונשנה בכל פעם באמתלה שונה. לדבריו ההתנהלות הזו משדרת בהלה ואימה ומעידה על מחויבות ברורה לסכל אותו. הוא מעלה אפשרות שמדובר בניסיון להסתיר עניין גדול וחמור יותר, ותוהה אם זיני עלול לחשוף דבר מה שמישהו מבקש למנוע את פרסומו. עמיאור מדגיש כי יש צורך בהסבר לתופעה הפתולוגית, וכאזרח הוא שואל את עצמו מה יש למערכת להסתיר. לדבריו, הציבור כבר התרגל לראות עריצות משפטית, רודנות תרבותית, מרד של ראשי מערכת הביטחון, וכעת גם רדיפה כלפי ראש השב״כ. כל אלה, לטענתו, מלווים בחציית קווים אדומים, תוך גיבוי וסיקור תומך מצד התקשורת. הוא סבור כי אילו התקשורת הייתה תוקפת את מסעות הרדיפה כפי שראוי, היו האחראים לכך משלמים מחיר ציבורי ומפסיקים את התנהלותם. עוד הוא טוען כי גם בית המשפט, שלדבריו דורך על החוק, מבטל את החלטות הכנסת ופוגע בריבונות העם, לא היה ממשיך במעשיו אילו התקשורת הייתה נעמדת בנחרצות נגד התופעה.