ד”ר מיכאל בן ארי אומר שהקשר בין עם לארצו הוא תנאי יסוד לשמירה על חיי האדם והחברה.

לדבריו, ויתור על אדמה מוביל, בסופו של דבר, לפגיעה באדם עצמו. הוא קושר בין אירועי 7 באוקטובר לבין תפיסה של הפקרת שטח שהובילה, בסופו של דבר, לאובדן חיי אדם.

בן ארי מבסס את עמדתו על רעיון ברכת אברהם, הכוללת, לדבריו, שתי הבטחות מרכזיות: העם והארץ. מבחינתו, אלה מחויבויות יסוד, שמגדירות את ייעודו של עם ישראל ואת אחריותו ההיסטורית.

הוא מדגיש כי שמירה על האדמה אינה רק סוגיה טריטוריאלית, אלא מרכיב מהותי בזהות הלאומית והקיום הביטחוני.

הוא אומר כי האסלאם מקדש את האדמה ורואה בכל מקום שבו הוא דורך מרחב בעל משמעות דתית מחייבת. לדבריו, קיימת באסלאם מערכת מושגים של התקשרות ושימור קשר לאדמה, המבטאת מחויבות עמוקה אליה.

בן ארי סבור כי מסירות הנפש על ארץ ישראל היא ייחודית לעם היהודי, וכי השאיפה איננה להתרחבות לשטחים אחרים או מדינות אחרות, אלא לשמירה על המרחב, שהוא חלקו ההיסטורי והטבעי של העם היהודי.