הפרשן יוני בן מנחם מנתח את תמונת המצב המורכבת בה ישראל מתמודדת עם שלוש זירות פעילות ללא הכרעה: איראן, לבנון ועזה. לדבריו, בעוד הציבור הישראלי מפגין קוצר רוח, האויב פועל לפי עקרון “הסבלנות האסטרטגית”, המקדש את ההישרדות כניצחון.
בזירה האיראנית, למרות המצור הימי והמכות הצבאיות, המשטר מפגין עמידות ומנהל משא ומתן קשוח מול ממשל טראמפ. בן מנחם מציין כי העיניים נשואות להחלטותיו של הנשיא האמריקני לגבי חידוש התקיפות.
בזירה הלבנונית, ישראל נמצאת ב”מלכוד אסטרטגי”. הגבלות הדרג המדיני בארה”ב מונעות תקיפות עומק, בעוד חיילי צה”ל בדרום לבנון חשופים לאיום חדש ומדאיג: רחפני נפץ המופעלים באמצעות סיב אופטי. טכנולוגיה זו מקשה על שיבוש ואיתור, ובן מנחם מגדיר את חוסר המוכנות של צה”ל לאיום זה כ”מחדל” הדורש פתרון טכנולוגי מהיר.
לבסוף, בזירת עזה, חמאס מסרב להתפרק מנשקו ומתבצר בעמדותיו. בן מנחם מדגיש כי בכל הזירות, האויב נשען על אידיאולוגיית ה”סומוד” (עמידה איתנה), כל עוד הם עומדים על הרגליים, מבחינתם הם בדרך לניצחון. ישראל, מצידה, נדרשת לאורך נשימה ולתאום הדוק עם הממשל האמריקני כדי לשבור את הסטטוס קוו המדאיג.
ממש תודה לכל המומחים על הגילויים המשמחים לאויב והמדכאים לנו. כנרטה שבאמת אין כבר מה לחדש חוץ מלדבר על מה שאסור. הגענו רחוק
על כל טיל על חיילי צה”ל, טיל על תשתיות. ללא מענק ובקשה מטראמפ האינטרסנטי, שלא איכפת לו כמה יהודים נרצחו בשואה וכמה חיילים יהודים נהרגו.
העיקר שיהודים תמכו בו ובביבי שלו.