דוד חכם, יועץ לשעבר לשרי ביטחון ומומחה לעולם הערבי, מנתח את מצב היחסים האסטרטגיים בין ירושלים לקהיר. לדבריו, הסכם השלום מ-1979 נותר ההישג הגדול ביותר של הדיפלומטיה הישראלית, אך כיום הוא עומד בפני טלטלה משמעותית. חכם מדגיש כי השלום הנוכחי הוא “חלקי ומוגבל”, ומתמקד כמעט אך ורק בהיבטים צבאיים וביטחוניים, בעוד שיתופי הפעולה האזרחיים והכלכליים נותרים מצומצמים.

חכם מצביע על נסיגה מדאיגה ביחסים מאז אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת “חרבות ברזל”. לדבריו, המתיחות מגיעה לשיא סביב סוגיית רצועת עזה. הוא מסביר כי מצרים רואה בכל ניסיון או הצעה להגירת פלסטינים מעזה לשטחה כ”תקיעת אצבע בעין” ואיום ישיר על ביטחונה הלאומי. התנגדות זו הובילה את קהיר לגייס את הקולקטיב הערבי בוועידות פסגה כדי להדוף יוזמות כאלה, מה שיוצר חיכוך גובר מול ישראל.

לסיכום, חכם טוען כי למרות המתיחות והנסיגה ביחסים, שימור ההסכם הוא אינטרס עליון עבור ישראל. הוא קורא למאמץ דיפלומטי לא רק כדי להגן על הקיים, אלא כדי למצוא דרכים להרחיב את השותפות לתחומים נוספים, למרות האתגרים המורכבים שמציבה המציאות הביטחונית הנוכחית.