ד”ר יחיאל שבי מנתח את השינוי התפיסתי המתרחש בעולם הערבי ביחס למדינת ישראל. שבי מציין כי פובליציסטים ואוכלוסיות רבות בלבנון, מצרים ומדינות נוספות מכירים בכך שמאז ימי מוחמד, הערבים לא הצליחו לנצח את היהודים. הוא מתאר את ישראל כ”מלכות ישראל השלישית”, כוח אזורי עוצמתי, עשיר וחדשני, מה שמוביל רבים באזור לרצות להתחבר לצד החזק והמצליח.
שבי מדגיש תופעה של התנתקות מהזהות הערבית, במיוחד בקרב נוצרים בישראל ובלבנון המגדירים עצמם כארמים. הוא חושף נתון מפתיע לפיו כ-57% מהלבנונים מעוניינים בנורמליזציה עם ישראל. עם זאת, הוא מתייחס בזהירות לשיח על שיתופי פעולה, תוך הזכרת משקעי העבר וסוכנים כפולים. הוא מסביר כי המנטליות הלבנונית שורשית בתרבות ה”סוחרים” הכנענית-פיניקית, ולכן על ישראל להפגין עוצמה צבאית בלתי מתפשרת מחד, אך לאפשר שיתוף פעולה עם אלו המזהים את יתרונות הקשר עם ישראל מאידך, כל זאת תוך מודעות מלאה למורכבות והימנעות ממלכודות פוליטיות.
