הניסיונות לנתק את הקשר שבין הגזרה הצפונית לבין איראן נתקלים בספקות כבדים מצד מומחה איראן רועי כהנוביץ’. לדבריו, על אף שגם בנימין נתניהו וגם דונלד טראמפ ניסו לייצר הפרדה כזו בעבר, המשטר בטהראן אינו מוותר על הקשר הזה בקלות. איראן רואה בחיזבאללה את הפרוקסי המשמעותי ביותר שלה, במיוחד לאחר נפילת משטר אסד בסוריה, ומשקיעה בו משאבים אדירים הכוללים כספים, חימושים וטכנולוגיות מתקדמות כמו רחפני נפץ.

כהנוביץ’ מתייחס גם לאלטרנטיבות בשטח, כמו חימוש הכוחות הקורדים. הוא מציין כי בעוד שישראל וארצות הברית עשויות לאמן ולחמש קבוצות אלו, הקורדים עצמם למדו לקחים מרים מהעבר. הם זוכרים היטב את הנסיגות האמריקאיות מעיראק ומאפגניסטן, מה שיוצר חוסר אמון ביכולת ההתמדה של המעצמה המערבית באזור.

לדבריו, במזרח התיכון של היום לא מספיק להכיר את השפה הערבית; השפה המכריעה כעת היא פרסית. איראן ממשיכה להשתקם, לחדש את כוחה ולהפגין יד קשה כלפי פנים וחוץ. המסקנה המרכזית היא שישראל חייבת לשמור על ערנות גבוהה בכל הגזרות, הקרובות והרחוקות כאחד, שכן האחיזה האיראנית בלבנון ובאזור נותרת איתנה ואידיאולוגית בבסיסה, ולא תתפרק במהרה ללא קטליזטור משמעותי במיוחד.