מאיר מוסט מפקד טייסת לשעבר מציב דרישה נחרצת ובלתי מתפשרת כלפי מפקד חיל האוויר החדש, ומדגיש כי עליו לקחת אחריות מלאה ולפתוח דף חדש ונקי מתופעות של סרבנות. לטענתו, על המפקד להצהיר בצורה הברורה ביותר, ללא כל צל של ספק, כי אין יותר מקום לסרבנות בחיל האוויר או בכלל בצה”ל, וכי כל מי שיאיים או יסית לסרבנות ימצא את עצמו מודח מהחיל לאלתר וללא אפשרות חזרה. מוסט מדגיש כי המעשים אמנם חשובים ביותר, אך בעמדת פיקוד בכירה כזו, גם לאמירות יש משקל מכריע כחלק מהעשייה הפיקודית והמנהיגותית.
לדבריו, קיים ניסיון ציבורי ותקשורתי להשכיח את אירועי הסרבנות, אותם הוא מגדיר כ”מרד פוליטי” לכל דבר, שנועד להפיל את הממשלה הנבחרת. הוא סוקר את גלי המחאה, החל מהפגנות קפלן ועד למכתבי אי-ההתייצבות של לוחמים וקצינים ביחידות המודיעין, הסייבר והמילואים, וטוען כי כל אלו היו חלק ממערך רחב יותר, שכלל גם פגיעה בכלכלה, השבתת המשק ושימוש בתירוצים משתנים, מהרפורמה המשפטית ועד לנושא החטופים והגיוס, כשהמטרה הסופית נותרה תמיד אחת: הפיכה שלטונית נגד רצון הבוחר.
