בניתוח המצב הביטחוני והמדיני, יוני בן מנחם מביע עמדה נחרצת נגד הקמת בסיסים של צבא ארצות הברית בשטח ישראל. לדבריו, בעוד שישראל זקוקה לציוד צבאי, אמצעי לחימה וגיבוי אמריקני, אין צורך בנוכחות פיזית של חיילים זרים על אדמתה. בן מנחם מדגיש כי צה”ל מצויד בלוחמים מצוינים ואין ציפייה או צורך שהאמריקנים יילחמו עבור מדינת ישראל או ישפכו את דמם למענה. הוא אף פוסל את הטיעון הכלכלי לטובת נוכחות צבאית זרה, בטענה שניתן לפתח פרויקטים כלכליים אחרים מבלי להזדקק להצבת כוחות צבא זרים, כפי שהסתדרה המדינה עד כה.

בהתייחסו לזירה הלבנונית ולביקורו של הנשיא הלבנוני דאז, מישל עאון, אצל הנשיא טראמפ, בן מנחם מעריך כי לבנון לא תזכה להישגים משמעותיים מהמפגש. הוא מצנן את הציפיות לגבי היכולת של צבא לבנון להשליט סדר או לאכוף נסיגות של חיזבאללה. לדבריו, המציאות בשטח מורכבת ביותר: רמטכ”ל צבא לבנון נתפס כתומך חיזבאללה, וכ-60% מחיילי הצבא הלבנוני הם שיעים. נוכח נתונים אלו, בן מנחם מגדיר את התקווה שצבא לבנון יפעל נגד חיזבאללה כ”פנטזיה” שאינה עולה בקנה אחד עם יחסי הכוחות הפנימיים בלבנון, גם אם ישראל נאלצת להשתתף במשחק המדיני מול הגורמים הללו.