בשיחה נוקבת ומעוררת מחשבה יוצא טופז רם למתקפה חריפה נגד התופעה של פרסום פוליטי ישראלי בשפה העברית בחוצות אירופה. רם, שחי בעבר ביבשת, מתאר את הטעות התרבותית והאסטרטגית שבפרסום שלטי בחירות של פוליטיקאים ישראלים, כמו אלו של גדי איזנקוט שנצפו בלרנקה שבקפריסין. לדבריו, הצבת שלטים בעברית במרחב הציבורי של מדינות זרות, במיוחד בתקופה שבה האווירה הציבורית כלפי ישראל מתוחה, מציתה גלי אנטישמיות ומחזקת תיאוריות קונספירציה ישנות על “השתלטות יהודית”. הוא מציין כי מפלגות לאומניות מקומיות מנצלות את המראות הללו כדי להסית נגד הקהילה הישראלית והיהודית.
רם מעמיק בביקורתו ומבחין בין צורך תעסוקתי לגיטימי של רילוקיישן לבין מה שהוא מגדיר כניסיון ליצור “קולוניות ישראליות” המנותקות מהקודים התרבותיים המקומיים. הוא טוען כי ישראלים רבים לוקים בחוסר רגישות ומתנהגים בחו”ל כאילו היו בעלי הבית, דבר המעורר אנטגוניזם חריף בקרב המקומיים. לשיטתו, קיים פרדוקס מטריד שבו ישראלים מתנהגים בחו”ל בביטחון עצמי מופרז של ריבון, בעוד שבתוך ישראל הם חשים לעיתים כמיעוט נרדף.
הוא מוסיף ומצביע על כך שההחצנה של הפוליטיקה הישראלית והשיווק האגרסיבי של נדל”ן לישראלים מעבר לים הם גורמים ישירים לכישלון ההסברה הישראלית. חוסר היכולת להשתלב במרחב ולכבד את התרבות המארחת מוביל לדבריו לתוצאות הרסניות עבור התדמית והביטחון של ישראלים בעולם. לסיכום, רם קורא להבנה מחודשת של המעמד הישראלי בחו”ל ומזהיר כי האשליה של “אוטופיה גלותית” המנותקת מהקשר מקומי סופה להתנפץ אל מול המציאות.
