ד”ר חיים שיין פובליציסט ומרצה למשפטים מנתח את תוצאות הפריימריז בליכוד ואת השלכותיהן על עתיד המחנה הלאומי ומדינת ישראל. ד”ר שיין רואה בבחירות הפנימיות הללו הקדמה למערכת בחירות בעלת משמעות היסטורית, כזו שתכריע את דמותה של המדינה בין שלטון לאומי-יהודי לבין שלטון פרוגרסיבי. לשיטתו, מתפקדי הליכוד הביעו רצון עז בריענון ובחיזוק הימין האידיאולוגי, תוך מתן עדיפות לדמויות ביצועיות ומוכרות תקשורתית על פני פעילות פרלמנטרית מסורתית.
ד”ר שיין מתריע מפני “סוסים טרויאנים” פוטנציאליים ברשימה, שעלולים לסכל רפורמות משפטיות חיוניות במידה והקואליציה תתבסס על רוב דחוק. עם זאת, הוא מזהה שינוי משמעותי בבשלות הציבורית, אשר כיום מבין טוב יותר את האינטרסים הפועלים במערכת המשפט ובמוסד היועצת המשפטית לממשלה. לטענתו, מודעות זו תקל על נבחרי הציבור להוציא אל הפועל את התיקונים הנדרשים במערכת השלטונית.
אחת הנקודות המרכזיות שעליהן עומד ד”ר שיין היא האחריות הלאומית המוטלת על כתפי המפלגות הקטנות בימין. הוא משווה את המצב למדרש על ירובעם בן נבט, ומזהיר מפני פוליטיקאים שמונעים מאגו ושאלות של “מי בראש”, ובכך מסכנים מנדטים יקרים שעלולים לרדת לטמיון מתחת לאחוז החסימה. שיין קורא לציבור לצאת מהאדישות ולהצביע באחריות, תוך שהוא מדגיש כי כל קול למפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה מהווה נזק ישיר ליכולת להקים ממשלה שתדגיש את היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. בסיום דבריו, הוא תולה תקווה בשימוש מושכל בשיריונים ברשימת הליכוד כדי לאזן את ייצוג הנשים והציבור הדתי, ובכך להציב רשימה איכותית ומנצחת למערכה הגורלית.





















