בעקבות חקיקת החוק "לצמצום עילת הסבירות", מבהיר המומחה למשפטים, ד"ר חיים שיין: "גם בשמאל וגם בימין יודעים ש"עילת הסבירות" אין לה שום משמעות. כל אחד בימין יודע שבית המשפט מספיק יצירתי בשביל למצוא עילות אחרות, וגם בשמאל יודעים שבית משפט יעשה את זה".
ובכל זאת ד"ר שיין רואה באופטימיות את המהלך עד כדי כך שהוא מגדיר זאת כ"רגע היסטורי" והסיבה לכך היא מכיוון ש"סוף סוף הימין מגלה נחישות ואני בטוח שזאת רק ההתחלה".
שיין מדגיש שהימין עבר רק צעד אחד בדרך כשהוא צופה קדימה ומתכנן: "השלב הבא צריך להיות עניין הסניוריטי ובדברים האלו נוכל להשלים איזושהי רפורמה משפטית".
– "אני מוסמך!" אמר בג"ץ,
עטור כבוד ונערץ,
"אני מוסמך,
וזה הכרח
וכך
זה גם תמיד יוצא
כי זה מה שאני רוצה!"
– "אקווה שלי תסלח,"
אמר ישראל, האזרח,
"אך בעניין ההסמכה,
אמור נא לי, ברוב טובך,
מי אצל לך ברכה?
ומי בחר דווקא בך?
ומי מינה, ומי שמך?"
– "בהבל פי המשפטי,
בראתי לי את סמכותי!"
סיפר בג"ץ בגאווה
על מעשה המרכבה.
– "ומה עם רצוני שלי?"
שאל ישראל האזרח.
– "עניין לחלוטין שולי,
ומי אתה בכלל, פרחח?
אם לא תקבל מרות,
נוציא אותך לנבצרות!"
כך השיב מיד בג"ץ
בטון תקיף ונחרץ.
– "דמוקרטיה כאן, לא כן?"
שאל ישראל במהוסס.
– "כיצד זה ייתכן?"
צחק בג"ץ, צחוק רם וגס,
"אזרח פשוט מן השורה,
ייטול לו חלק בשררה?
וכי שופט אתה? בן נפילים?
הגם אתה באצילים?
וכי נולדת להורים הנכונים?
וכי ניחנת בקשרים ועוגנים?
שוטה קטן, כבשה פותה!
נגרשך בבעיטה!
רק לנו השררה ולנו הכבוד
ואתה, במטותא,
לך כבר לעבוד!"
גרד ישראל בראשו,
הרהר עת ארוכה
ולבסוף בייאושו,
השיב גם הוא מכה,
אך את שלו, אמר בנחת:
– "מכובדים, שקו לי ב…"
חחחח…איזה יופי .אולי אלחין את השיר הזה אם יורשה לי.