בדיון מרתק שעוסק בשאלת מהות הניצחון ותפיסת הביטחון של ישראל, משיב תא”ל במיל’ אורן סולומון לשאלתו המאתגרת של ד”ר מרדכי קידר. הדיון נסוב סביב הסוגיה האם תפיסת שטח בלבד היא שמכריעה את האויב ומוציאה ממנו את הרצון להילחם, או שמא שבירת הכוונה וההבנה שלא ניתן להשמיד את ישראל הן שמביאות בסופו של דבר לרגיעה ולהסכמי שלום.

בתשובתו מדגיש תא”ל סולומון כי עם ישראל מתמודד עם מלחמת קיום תמידית לאורך הדורות וההיסטוריה, שבה בכל תקופה קמים אויבים חדשים המבקשים להשמידו. על רקע מציאות זו, היעד האסטרטגי אינו בהכרח סיום מוחלט וסופי של כל האיומים לתמיד, אלא השגת הרתעה ושקט ממושך  ברוח הפסוק “ותשקוט הארץ ארבעים שנה”.

סולומון מחבר תפיסה זו לדוקטרינת “קיר הברזל” של זאב ז’בוטינסקי, לפיה האויב ימשיך לנסות לפגוע בישראל בסבבים חוזרים, עד אשר יתייאש מן הסיכוי להכניעה. רק כאשר הצד השני יבין כי מדינת ישראל ניצבת איתנה ולא תישבר, יוכשר הקרקע להפסקת הלחימה ואף להגעה להסכמי שלום ויציבות ביטחונית.