במרכז שיח ציבורי על עתיד החברה הישראלית, מציב האלוף במיל’ עוזי דיין סימן שאלה נוקבת על מערכת החינוך בישראל. לטענתו של דיין, המערכת הנוכחית מתמקדת יתר על המידה בהישגים השכלתיים ומדעיים, בעוד שהיא מזניחה את מה שהוא מגדיר כ”נקודת התורפה הכי חזקה שלנו”, הלכידות והחוסן הלאומי. דיין מדגיש כי קיים נתק מוחלט בין ידע אקדמי לבין יושרה וערכים; אדם יכול להיות מתמטיקאי מזהיר ועדיין להיות מושחת, שכן אין קורלציה בין השניים.

הוא קורא לשינוי סדרי העדיפויות במערכת החינוך, כך שתירתם באופן אקטיבי לקירוב לבבות ולביסוס הזהות הלאומית-תרבותית של העם. דיין מציע כי “מקצוע הליבה” המוביל לא צריך להיות אזרחות יבשה, אלא כזה שעוסק בשורשי הזהות היהודית והישראלית. כדוגמה אישית, הוא מספר על תקופת לימודיו בצרפת, שם נדרשו התלמידים להכיר לעומק את התרבות והגיאוגרפיה המקומית כחלק בלתי נפרד מזהותם כאזרחים.

בישראל, דיין סבור כי על התלמידים להכיר מושגי יסוד יהודיים כמו סידור התפילה, תפילת שמונה עשרה והנחת תפילין. הוא מבהיר כי אין מדובר ב”הדתה” או בכפייה דתית, הוא עצמו מעיד כי אינו מניח תפילין, אלא בצורך הבסיסי בהיכרות עם המורשת המשותפת. לצד זאת, הוא מדגיש את החשיבות של הבנת תפיסת הביטחון האסטרטגית והאיומים הקיומיים על המדינה כבר מגיל צעיר, מתוך תפיסה שחינוך לערכים ולזהות הוא המפתח האמיתי לעמידותה של החברה הישראלית מול אתגרי העתיד.