הפרשן יוני בן מנחם מעלה טענות קשות בדבר מעורבות עמוקה של הנהגת הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס במערכת הבחירות בישראל. בן מנחם חושף כי יו”ר הרשות, מחמוד עבאס (אבו מאזן), פועל באופן אקטיבי מאחורי הקלעים כדי להשפיע על הרכב הכנסת, תוך הפעלת לחצים גלויים על המפלגות הערביות בישראל להתאחד לרשימה אחת. המטרה המרכזית, לדבריו, היא הגדלת כוחן האלקטורלי של מפלגות אלו כדי שיוכלו להוות גוש חוסם או שותפות לקואליציית שמאל, ובכך להביא להפלת ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו.
לדברי בן מנחם, אסטרטגיה זו אינה חדשה והיא מהווה המשך ישיר למדיניותו של יאסר ערפאת, שראה בשינוי השלטון בישראל כלי לעקיפת מכשולים מדיניים. הפעם, האינטרס הפלסטיני משותף גם לתנועת חמאס, שאמנם נמצאת ביריבות עם הרשות, אך שותפה לשאיפה לראות ממשלה ישראלית אחרת. בן מנחם מסביר כי חמאס “מושך זמן” בלחימה ובתמרונים המדיניים מתוך תקווה שחילופי שלטון בישראל יובילו לנסיגה מהדרישות לפירוז רצועת עזה ומפירוק הנשק של התנועה. הוא מציין כי גורמים בקואליציה עתידית אפשרית כבר הצהירו על התנגדותם לאזורי חיץ, מה שמחזק את הערכת חמאס כי ממשלת שמאל תקל עליו לשמר את יכולותיו הצבאיות ואת תשתית המנהרות שבנה במשך שנים.
הכתבה מדגישה גם את הדינמיקה הבינלאומית, כאשר מדינות כמו קטאר וטורקיה, המזוהות עם ציר “האחים המוסלמים”, עוקבות בדריכות אחר ההתפתחויות הפוליטיות בישראל. בן מנחם מעריך בזהירות כי קיימים קשרים בין גורמים אלו לבין גורמים פוליטיים בתוך ישראל, השואפים כולם לאותה מטרה. הוא מבקר את הגישה המדינית של אישים כמו בני גנץ, גדי איזנקוט ויאיר גולן, וטוען כי חזרתם לשולחן המשא ומתן על בסיס עקרונות אוסלו תהווה נסיגה שתשרת את האינטרסים של אויבי ישראל. בסופו של יום, מסכם הפרשן, המציאות בשטח תיקבע בקלפי, אך חשוב שהציבור הישראלי יכיר בכך שגם בצד השני ממתינים בציפייה לתוצאות, מתוך הבנה ברורה שמה שטוב לאויב, בהכרח אינו משרת את ביטחון המדינה.
