אריאלה שטרנבך היא כתבת בחברת החדשות של רשת 13 ומאחוריה תחקירים רבים שהכניסו לכלא לא מעט רבנים ואנשי ציבור במגזר הדתי והחרדי.
לאחרונה פרסמה שטרנבך פוסט ובו כתבה כי בניגוד לאופנה המקובלת, היא לא מאמינה אוטומטית לאף אחת וקראה לאיזון בין הקשבה למתלוננות וחיפוש אחר האמת ובין שמירה על החפות ושמו הטוב של כל אדם שנחשד במעשים כאלו עד לבירור האמת.
הפוסט עורר תגובות זועמות רבות לצד תגובות תומכות רבות ובראיון לאורנה ישר מסבירה שטרנבך: "המאמינה לך האוטמטי הוא זרם מסוכן מאוד כשהוא בלי לבדוק. היינו בתקופה ארוכה מאוד של השתקה והסתרה ובושה, ועידן ה"מי טו" לקח את זה למקום טוב של ניקוי אורוות אבל גם לקיצוניות מאוד גדולה ולפעמים צריך את הקיצוניות לצד השני, כדי להגיע לדרך האמצע".
שטרנבך הסבירה מה תפקידה כעיתונאית אחראית כשמגיעות אליה תלונות: "אני לא יכולה עם כל שם שמישהו נותן לי לפרסם ולהגיד שהמשטרה צריכה לחקור. או שאני אבדוק בעצמי ולהיות בטוחה במה שאני מפרסמת או לתת לגורמים אמונים על החוק לעשות את זה. בעצם זה שאני מפרסמת שם של מישהו ואומרת שהמשטרה צריכה לחקור אם הוא הטריד מינית יכול להיות שאני הורסת לו את השם וכמו במקרה של הרב טאו זה יישאר באפילה ולא יהיה לזה פתרונות. זה מקום מסוכן.
שטרנבך מדגישה כי "אנחנו לא אומרים לכל אחת אנחנו מאמינות לך אלא אנחנו שם בשביל כל אחת, אבל תפקידנו כאנשי תקשורת, כרבנים הוא לעשות את זה בצעדים המקובלים".
לדבריה, הקריאה של הרבנים בציונות הדתית לחקור את התלונות שפורסמו עד אז ברשתות החברתיות כנגד הרב טאו, היו התירוץ של התקשורת לפרסם את הדברים, וזו הייתה טעות של הרבנים.
מדוע לא פרסמה את התלונות שהגיעו אליה במקרה של חיים ולדר ויהודה משי זהב, מה עשתה כדי להגיע לחקר האמת, ומדוע דווקא לה מותר לכתוב פוסט כזה?
צפו בראיון המלא
התעדכנו בתוכן היומיומי שלנו רק בערוץ ToV
