שר האוצר ויושב ראש מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ’, התייחס לאחרונה למגעים הפוליטיים שניהל מול תא”ל במיל’ עופר וינטר, העומד בראש מפלגת עמך ישראל. סמוטריץ’ חשף כי במסגרת הניסיונות לאחד את השורות במחנה הלאומי, הוא הציע לווינטר להשתלב ברשימתו ואף לעמוד בראשה, הצעה שנדחתה על ידי וינטר.

הרקע לפנייה זו נעוץ בחשש הגובר בקרב מפלגות הקואליציה מפני פיצול קולות בימין, העלול להוביל לאובדן מנדטים יקרים בבחירות הקרובות. לאורך החודשים האחרונים התקיימו דיונים וניסיונות תיווך שונים במטרה להביא לריצה משותפת של המפלגות מימין לליכוד, מתוך הבנה כי פיצול עשוי להחליש את כוחו הכולל של הגוש.

במהלך חודש אוגוסט 2026, קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי המפלגות בצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן גביר להתאחד, תוך שהוא מזהיר מפני השלכות הפיצול. במקביל, עלתה האפשרות לחיבורים נוספים, כאשר שמו של עופר וינטר עלה כגורם משמעותי במפה הפוליטית החדשה.

סמוטריץ’ הביע לא פעם את עמדתו כי על כלל הכוחות במחנה הלאומי להתאחד כדי למנוע תרחיש שבו מפלגות ימין לא יעברו את אחוז החסימה. לדבריו, הסירוב של וינטר למהלכי איחוד מאכזב ומטיל צל על שיקול דעתו של האחרון בנוגע לעתיד שלטון הימין.

מנגד, מפלגת עמך ישראל בראשות וינטר דחתה את הביקורת. בתגובה לטענות על פיצול הגוש, מסרו במפלגה כי הציבור מבקש לרענן את השורות ולהביא דמויות חדשות למערכת הפוליטית, תוך שהם מדגישים כי אין בכוונתם להיגרר לשיח של הפחדות.

במהלך חודש ספטמבר 2026, לאחר שהתברר כי וינטר מתכוון להמשיך במרוץ עצמאי, החריף סמוטריץ’ את הטון. הוא טען כי היחידים שעשויים להרוויח מהפיצול הם גורמים בשמאל, וקרא לבוחרים שלא לקחת סיכונים מיותרים ולהצביע למפלגות המבטיחות את יציבות המחנה.

במקביל למגעים מול וינטר, פעל סמוטריץ’ לחיזוק רשימתו וחתם על הסכם ריצה משותפת עם מפלגת זהות בראשות משה פייגלין. מהלך זה הוגדר כבלוק טכני שנועד להבטיח את מעבר הרשימה המאוחדת מעל אחוז החסימה.

סקרים שפורסמו במהלך התקופה הציגו תמונה מורכבת של מפת הגושים. בעוד שחלק מהסקרים העניקו למפלגת הציונות הדתית כוח משמעותי לאחר האיחוד עם פייגלין, מפלגתו של וינטר נעה סביב אחוז החסימה, מה שהגביר את הלחץ הפוליטי על שני הצדדים.

הוויכוח הפוליטי סביב שאלת האיחודים הציף גם סוגיות עומק בנוגע לזהות המנהיגות בימין. תומכי וינטר טענו כי הוא מביא עמו רוח חדשה וניסיון ביטחוני, בעוד תומכי סמוטריץ’ הדגישו את הצורך באחריות לאומית ובשמירה על כוחו של הגוש הקיים.

בסופו של דבר, הניסיונות להגיע להסכמות רחבות יותר לא צלחו, וכל מפלגה בחרה להגיש את רשימתה בנפרד לקראת הבחירות. המציאות הפוליטית שנוצרה הציבה את הבוחר הימני בפני הכרעה בין רשימות שונות, כאשר כל צד מנסה לשכנע כי דרכו היא הנכונה להבטחת שלטון הימין.

השלכות המהלך צפויות להתברר ביום הבחירות, כאשר יתברר האם הפיצול אכן הוביל לאובדן קולות או שמא הצליחו המפלגות השונות לגייס קהלים חדשים שלא היו מגיעים לקלפיות ללא התמודדותן.

נכון לעכשיו, המערכת הפוליטית ממשיכה להתנהל תחת צל הפיצול, כאשר כל מפלגה מנהלת קמפיין עצמאי המדגיש את ערכיה הייחודיים ואת תרומתה למחנה הלאומי, תוך המשך חילופי האשמות בנוגע לאחריות על המצב שנוצר.