מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס אימצה במהלך ועידתה השנתית בברייטון החלטה רשמית המגדירה את הציונות כצורה של גזענות. ההצעה, שהוגשה על ידי קבוצת פעילים בתוך המפלגה, עברה ברוב של 1,022 קולות בעד מול 813 קולות נגד. המהלך מסמן שינוי רשמי במדיניות המפלגה כלפי ישראל והתנועה הציונית.

ההחלטה שאושרה כוללת קריאה מפורשת להקמת מדינה פלסטינית אחת על פני כל שטחי פלסטין ההיסטורית. בנוסף, המפלגה התחייבה לתמוך בתנועת החרם, המשיכה והסנקציות נגד ישראל, וקראה להטלת אמברגו נשק מלא על המדינה. המסמך מגדיר את הציונות כפרויקט פוליטי אתנו-לאומני וקובע כי אין להשוות בין אנטי-ציונות לבין אנטישמיות.

ברקע הדברים, בחודשים שקדמו להצבעה נחשפו דיווחים על התבטאויות חריפות בתוך קבוצות פעילים של המפלגה. בשיחות פנימיות תועדו חברים המדברים על הריגת ציונים ומתייחסים ליהודי בריטניה כאל כלי שרת של ישראל. פרסומים אלו עוררו ביקורת ציבורית רחבה עוד בטרם ההצבעה הרשמית בוועידה.

ראש ממשלת בריטניה הגיב בחריפות למהלך והבהיר כי מפלגת הלייבור לא תקיים שום שיתוף פעולה עם מפלגת הירוקים. הוא הדגיש כי הממשלה מתנערת מהעמדות שהוצגו בהחלטה וכי אין מקום לקשרים פוליטיים עם גורמים המקדמים מדיניות מסוג זה.

משרד החוץ הישראלי פרסם גינוי חריף להחלטה וכינה אותה כתם על ההיסטוריה של בריטניה. בתגובה למהלך, נאסרה כניסתו של מנהיג מפלגת הירוקים, זאק פולנסקי, לישראל. גורמים מדיניים בירושלים ציינו כי ההחלטה מהווה שלילה של זכות העם היהודי להגדרה עצמית, דבר המוגדר כאנטישמיות על פי הגדרות ה-IHRA.

פולנסקי הגיב להחלטות הממשלה הישראלית וטען כי מדובר בצעד מסוכן וחסר אחריות. לדבריו, יש להבחין בין ביקורת על מדיניות ישראל לבין אנטישמיות, וכי הניסיון לטשטש את הגבולות ביניהן אינו מקובל עליו.

ההחלטה עוררה תגובות נרחבות גם בקרב הנהגת האופוזיציה בישראל. יאיר לפיד תקף את המהלך ברשתות החברתיות וטען כי מפלגת הירוקים הבריטית בחרה להתייצב לצד גורמים עוינים לישראל. הוא ציין כי מדובר בצעד חריג מצד מפלגה פוליטית מרכזית באירופה.

המהלך בבריטניה מגיע בתקופה רגישה, כאשר ישראל מציינת שלוש שנים למתקפת השבעה באוקטובר. גורמים רשמיים בישראל הדגישו כי אימוץ האידיאולוגיה המשתקפת בהחלטה, הכוללת קריאה לחיסול מדינת ישראל באמצעות מאבק מזוין, מהווה חציית קו אדום.

בתוך מפלגת הירוקים עצמה לא נרשמה תמימות דעים. חלק מחברי הפרלמנט מטעם המפלגה הביעו התנגדות למהלך והסתייגו מהניסוחים הקיצוניים שאומצו בוועידה. עם זאת, ההצבעה עברה ברוב קולות והפכה למדיניות רשמית של המפלגה.

ההחלטה צפויה להשפיע על היחסים הפוליטיים בבריטניה ועל מעמדה של המפלגה בשיח הציבורי. מומחים פוליטיים מציינים כי מדובר במקרה ראשון מסוגו שבו מפלגה פוליטית משמעותית במדינה אירופית מאמצת הגדרה כה נחרצת נגד הציונות.

משרד החוץ הישראלי הוסיף כי המהלך משקף אימוץ של אידיאולוגיה קיצונית המנוגדת לערכים דמוקרטיים. הגינויים מצד ישראל כללו קריאה למנהיגים פוליטיים בבריטניה להתנער באופן חד-משמעי מההחלטה.

הדיון הציבורי בבריטניה סביב ההחלטה נמשך, כאשר ארגונים יהודיים במדינה הביעו חשש עמוק מהשלכות המהלך על הביטחון האישי של הקהילה היהודית. הם טענו כי הגדרת הציונות כגזענות מעניקה לגיטימציה לאנטישמיות במסווה של שיח פוליטי.

מפלגת הירוקים מצידה טענה בתגובה לכלי תקשורת כי היא עומדת מאחורי החלטתה וכי לא תיכנע ללחצים חיצוניים. המפלגה הדגישה כי היא מחויבת לזכויות אדם ולצדק עבור הפלסטינים, וכי עמדתה משקפת את רצון חבריה.

האירועים בברייטון מסמנים הסלמה בשיח הפוליטי בבריטניה בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. השפעת ההחלטה על המערכת הפוליטית הבריטית בטווח הארוך נותרה נושא לדיון בקרב פרשנים בממלכה.

ישראל ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות בבריטניה ומבהירה כי תמשיך לפעול נגד כל גורם המקדם דה-לגיטימציה למדינת ישראל. המתיחות הדיפלומטית בין המדינות בעקבות המהלך נותרה גבוהה.

ההחלטה של מפלגת הירוקים נותרה במוקד הדיון הציבורי, כאשר השלכותיה המעשיות על שיתופי פעולה עתידיים בפרלמנט הבריטי צפויות להתברר בחודשים הקרובים.