בשיחה נוקבת לערוץ טוב, תת-אלוף במילואים יעקב זיגדון, מפקד התותחנים המיתולוגי ומחבר הספר עוצמת האש, חוזר אל אירועי מבצע ענבי זעם והשפעתם הדרמטית על הפוליטיקה הישראלית. במרכז הדיון עומדת טענתו המפורסמת של שמעון פרס, לפיה אירועי המלחמה, ובראשם הפגזת כפר קנה ב-1996, היו הגורם המרכזי לתבוסתו בבחירות לבנימין נתניהו, בהפרש זעיר של כ-30,000 קולות בלבד. זיגדון מעלה את השאלה המרתקת: האם היה זה הטריגר המכריע שהביא לשבר עמוק בדעת הקהל הישראלית.
זיגדון מדגיש כי מדובר בפרספקטיבה של שנים רבות לאחר מכן. בתחילת דבריו, זיגדון מתאר את התנהלות הכוחות במבצעים בלבנון. הוא מציין כי המבצע היה מתוכנן מראש, וכי הופקו לקחים רבים ממבצע דין וחשבון.
הוא משחזר את הימים שקדמו למבצע ענבי זעם, את חילופי המפקדים ואת המוכנות המקצועית של חיל התותחנים. לדבריו, הם השקיעו מאמצים אדירים בתרגול ובניית מערכי אש מדויקים להשמדת משגרי הרקטות של חיזבאללה. בהתייחסו לאירוע כפר קנה המפורסם, זיגדון מסביר כי מדובר היה בטעות טקטית בשטח.
הוא מתאר את המציאות המורכבת בה פעל כוח צה”ל, תוך שימוש במערכי אש מורכבים. הניסיון היה להשמיד את משגרי המרגמות שפעלו בסמוך למחנה האו”ם, מתוך הנחה שצה”ל לא יפתח באש לעבר מתקני האו”ם. זיגדון מתאר את השימוש בפגזי עשן כמענה ראשוני, אך כאשר האירוע חזר על עצמו למחרת, התקבלה החלטה מקצועית, פזיזה לדבריו, לשימוש בנפיץ קרבה, מה שהוביל לתוצאות הקשות בכפר קנה.
הוא מציין מפורשות: זו הייתה החלטה מהירה פזיזה באופן מקטרי, לא זה לא היה מחויב במציאות. לאחר תום המבצע, זיגדון מספר על שיחת סיכום עם ראש הממשלה דאז שמעון פרס. בשיחה זו, פרס סיפק את ההסבר שלו להפסד בבחירות, כשהוא מצביע על אירוע קנה כגורם שהביא לסיום המבצע במומנטום של תחושת הפסד, ופגע בלגיטימציה של המבצע.
זיגדון מדגיש כי לטענת פרס, ההפסד הזה במבצע, הוא זה שהוביל להפסד בבחירות. במהלך הראיון, זיגדון מתייחס גם למציאות המבצעית הנוכחית בחרבות ברזל ומבחין בינה לבין האירועים בעבר. הוא מציין כי צה”ל ירה מאות אלפי פגזים, תוך שמירה על רמה מוסרית גבוהה, אך מדגיש את הקושי להבחין בין מעורבים לבלתי מעורבים במציאות המורכבת של הלחימה בעזה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ביחס של האוכלוסייה האזרחית לחטופים הישראלים.
הוא מסכם כי המציאות במלחמה אינה סטרילית, וכי החמאס משתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי ובכך גורם לאזרחים בעזה לשלם את המחיר. הוא חוזר ומדגיש כי האירועים בלבנון ב-1996 הם דוגמה למורכבות האש ולקשר הישיר בינה לבין התוצאות הפוליטיות במדינת ישראל.
